חברת קיבוץ מתה - ילדיה לא יקבלו את דירתה

בניה של תושבת בית קשת שהלכה לעולמה סירבו לפנות דירתה, אולם ביהמ"ש קבע שהבית שייך לקיבוץ חרף הליכי השיוך שהתנהלו

עו"ד אלון גולדברג | פסקדיןפורסם: 03.07.19 , 07:51

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה את שני בניה של חברת קיבוץ בית קשת שהלכה לעולמה, וקבע כי הדירה שבה התגוררה לא תעבור אליהם בירושה אלא תוחזר לקיבוץ.

הבנים, שעזבו את הקיבוץ ב-2004, סירבו לפנות את הדירה בה התגוררה אמם עד למותה ב-2015 (אביהם נפטר עשר שנים קודם לכן). כחצי שנה לאחר מותה הגיש הקיבוץ בקשה להצהיר עליו כבעל הזכויות הבלעדי בדירה. נטען כי התקנון לא הקנה לחברים זכויות קנייניות בדירה אלא זכות שימוש שלא ניתנת להורשה, ודאי לא למי שכלל אינם חברי קיבוץ.

חוק ונדלן

תביעה: שני אחים, גיסה לשעבר וקרקע בסביון

עו"ד יורם פיינברג | פסקדין

אשתו לשעבר של משלושה אחים שקיבלו חלקה ביישוב סירבה לשתף פעולה עם חלוקת השטח. ביהמ"ש נזף בה וחייב אותה לשלם להם 260 אלף ש'

תביעה: שני אחים, גיסה לשעבר וקרקע בסביון

טענותיהם המרכזיות של הבנים מנגד עסקו בעיקר בהחלטת שיוך שקיבל הקיבוץ ב-2004 ובקיומו של תקנון חדש. לגבי השיוך נטען כי ההחלטה קבעה שדירות המגורים יירשמו על שם חברי הקיבוץ – קביעה שאף גובתה בהחלטות מאוחרות יותר. מאחר שאמם הייתה בין החיים באותה תקופה, הרי שהיא קיבלה את הזכויות בדירה והם זכאים להן כיורשיה.

באשר לתקנון טענו הבנים כי הקיבוץ בחר שלא להשלים את רישומו החדש במשך שנים כדי לשמר באופן מלאכותי את התקנון הישן שמאפשר לנשל את חברי הקיבוץ ומשפחותיהם מזכויותיהם. משכך הם ביקשו להחיל על אמם את הוראות התקנון בכל זאת.

ואולם, השופט יונתן אברהם קבע כי הצדק עם הקיבוץ. לגבי התקנון החדש (שבסופו של דבר אושר על ידי רשם האגודות כשנתיים לאחר תחילת ההליך), נקבע כי גם אם היה חל על המקרה הנוכחי - הוראותיו לא היו מסייעות לבנים.

בפסק הדין צוין כי בשני התקנונים נקבע באופן מהותי כי ברגע שחבר קיבוץ עוזב את הדירה מסיבה כלשהי, כולל פטירה, החזקה בה חוזרת לקיבוץ. השינוי העקרוני בתקנון החדש הוא לגבי הליכי השיוך, אלא שגם בעניין זה אין כדי לעזור לבנים.

השופט הדגיש כי ההחלטה להיכנס להליכי שיוך קובעת מפורשות כי כל עוד השיוך לא הסתיים והזכויות לא נרשמו בפועל על שם החברים, ממשיכים לחול ההסדרים הקודמים.

בנוסף, בהחלטת השיוך לא נקבע שהדירה הספציפית שבה גר החבר תשויך אליו (או ליורשיו), אלא שהוא זכאי לדירה כלשהי או ל"שווה ערך של הזכות". מעבר לזה, מימוש הזכות הותנה בהשלמת התהליך כולו, שעדיין לא אירע, והשופט ציין כי גם ההחלטות שהתקבלו לאחר החלטת השיוך העיקרית לא שינו את פני הדברים.

בסיכומו של עניין נקבע כי כל ההחלטות שקיבל הקיבוץ בנושא השיוך עסקו בשיוך עתידי בלבד, שעד לסיומו לא עוברות הזכויות בדירות לחברים בפועל, לא כל שכן לאחר שנפטרו. לפיכך הבקשה התקבלה ונקבע כי הזכויות בדירה שייכות לקיבוץ ולא לבנים, שחויבו בהוצאות של 25 אלף שקל.