תבעה את חלקה בדירה: "מימנתי אותה בזנות"

זוג עברייני סמים ורכוש נפרדו לפני כ-5 שנים. האישה טענה שהם היו ידועים בציבור ומגיע לה חצי מהנכס הרשום על שם הגבר. למה היא נדחתה?

עו"ד חיה רודניצקי-דרורי | פסקדיןפורסם: 05.07.19 , 06:45

בית המשפט למשפחה בקריית גת דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בן זוגה לשעבר, שבה דרשה חצי מהזכויות בדירת מגורים שרשומה על שמו על בלבד. השופטת פאני גילת כהן לא קיבלה את טענת התובעת שלפיה מימנה חלק מרכישת הנכס באמצעות עבודה בזנות שאליה הוביל אותה בן הזוג.

בני הזוג הכירו לפני כ-40 שנה והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים. מאז ריצו שניהם עונשי מאסרים על עבירות סמים ורכוש. הדירה שבמוקד הסכסוך נרכשה ב-1989 ונרשמה על שם הגבר בלבד. ב-2014, עקב עימות אלים בין השניים, הוצא נגדו צו הרחקה.

דיני משפחה

הציגה תמונות וסמס וטענה: "אני ידועה בציבור"

עו"ד חאלד קירש | פסקדין

אישה טענה שהייתה זוגתו של גבר שהלך לעולמו ורצתה לפתוח בהליך משפטי מול בתו היחידה סביב הירושה. אבל בית הרבני הגדול דחה אותה

הציגה 2 תמונות וסמס וטענה: "אני ידועה בציבור"

בתביעה דרשה האישה להצהיר שהם היו ידועים בציבור וכי מגיעות לה חצי מהזכויות בדירה שבה גרו לדבריה שנים ארוכות יחד. היא ציינה במהלך חייהם המשותפים הוא דרש ממנה לעסוק בזנות ובסחר בסמים, ואת הכנסות מסרה לו. לדבריה, הם ניהלו מערכת יחסים זוגית לכל דבר ועניין, ניהלו משק בית משותף, השתתפו באירועים משפחתיים ועוד. היא הדגישה כי הדירה נרכשה על ידי שניהם ומימון הרכישה נעשה באמצעות הכנסותיה מעבודה בשווקים, מעיסוק בזנות וכבלדרית סמים.

הגבר טען מנגד כי הם ניהלו קשר לא מחייב שהגיע לקיצו כ-20 שנה לפני הגשת התביעה. לדבריו הדירה נרכשה על ידו ממשאביו הפרטיים ובסיוע אחותו, ודרש שהאישה תצא מהנכס.

"בנסיבות המקרה שלפניי, לית מאן דפליג, כי אין המדובר בבני זוג אשר ניהלו אורח חיים נורמטיבי", כתבה השופטת פאני גילת כהן. לדבריה ניכר כי מערכת היחסים לא הייתה רציפה בשל עונשי המאסר שריצתה האישה והפרידות שהיו ביניהם מעת לעת, וכן לנוכח היותה קורבן לאלימות קשה מצד הגבר.

היא ציינה כי כדי לקבוע אם הם היו ידועים בציבור יש לבחון את הקשר ללא ביקורת או שיפוטיות ולהתחקות אחר האופן שבו הם עצמם ראו את מערכת היחסים.

בפסק הדין הובהר כי מחומר הראיות עולה שהצדדים ראו עצמם כבני זוג שנמצאים בקשר מחייב. חרף ההפוגות בקשר והאלימות הם בחרו לשוב האחד לזרועות השנייה ולחיות יחד שנים ארוכות תחת קורת גג אחת. בנסיבות אלה קבעה השופטת שהם היו ידועים בציבור.

עם זאת, היא הגיעה למסקנה שלא הייתה כוונת שיתוף ספציפית ביחס לדירה. לדבריה, במשך השנים הגבר פעל בכל דרך כדי להבהיר לאישה שאין בכוונתו לשתפה בזכויותיו בדירה.

זאת ועוד, כשהדירה נרכשה הייתה האישה מאחורי סורג ובריח. היא לא הייתה שותפה לתהליך הרכישה ואל הגבר התלוותה אישה אחרת שעמה היה באותה עת בקשר זוגי. השופטת ציינה שלא הוכח שהכנסות התובעת מהעיסוק בזנות מימנו את הרכישה. בנסיבות אלה נקבע שעליה לפנות את הדירה.