פועל שיפוצים נפל מסולם ויפוצה ב-292 אלף ש'

העובד נפגע כשביצע עבודות ריצוף ואיטום של גג בירושלים. המעסיק הכחיש וניסה להתנער מאחריות, אך השופטת הסכימה שהתקיימו "מחדלים חמורים"

עו"ד טל לביא | פסקדיןפורסם: 07.07.19 , 21:41

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת רשלנות שהגיש פועל שנפגע כשנפל מסולם בזמן שעבד בחברת "לוזון – המרכז הישראלי לנזקי מים": השופטת מרים קסלסי קבעה שהוא יפוצה בכ-292 אלף שקל משום שלא סופקו לו אמצעי מיגון ובטיחות, והוא לא עבר הדרכה לגבי עבודה בגובה.

התאונה אירעה בינואר 2015, כתשעה ימים אחרי שהתובע החל לעבוד בחברה. הוא ביצע עבודות ריצוף ואיטום גג בבית פרטי בירושלים, יחד עם עובד נוסף, ונפל מגובה שני מטרים במהלך ירידה מסולם. בדיווח לביטוח לאומי נרשם: "נפל מסולם בגובה 2-1.5 מ' בעבודה, כשרגל נתקלה בחוט חשמל, סולם התנודד וכך נפל אחורה ועל צד ימין של פלג גופו העליון". ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה, וקבע לתובע נכות אורטופדית קבועה של 19%.

דיני עבודה

התאבדות של בן 48 הוכרה בפגיעה בעבודה

עו"ד צביקה עוזרי | פסקדין

עובד שירות התעסוקה סבל מחרם, ניכור והתעלמות של עובדים אחרים. לאחר 8 שנים, בתום הליך משפטי בין שתי ערכאות, התקבלה התביעה של ילדיו

התאבדות של בן 48 הוכרה בפגיעה בעבודה

מנהל החברה, שייצג את עצמו בהליך המשפטי לנוכח קשיים כלכליים, הכחיש את המקרה וטען כי מדובר ב"בִּיוּם והאדרה" של התובע. אולם השופטת קסלסי סברה כי "מדובר בהכחשה סתמית, הסותרת את אישורו וחתימתו על גבי טופס הדיווח למל"ל". בנוסף היא הבהירה ששיחה מוקלטת שערך המנהל עם העובד הנוסף שהיה במקום, סותרת את הכחשתו ותומכת בכך שהתובע אכן נפל מסולם.

התובע סיפר כי ביצע את העבודה ללא רתמות או כל אבטחה אחרת, מבלי שעבר הדרכה על עבודה בגובה, מבלי שקיבל נעליים מונעות-החלקה, וללא נוכחות של מנהל עבודה. מחדלים אלה, לשיטתו, מהווים רשלנות והפרת חובת הזהירות של החברה כלפיו, וכן הפרה של פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות ארגון הפיקוח על עבודה.

מעבר להכחשת המקרה, שכאמור לא שכנעה את השופטת, מנהל החברה הודה שלא העביר כל הדרכה לתובע או סיפק לו אמצעי מיגון ובטיחות, ואף לא נכח במקום. עם זאת, הוא טען כי התובע הציג את עצמו כעובד מקצועי ומיומן. אולם השופטת קסלסי הבהירה כי טענה זו אינה פוטרת אותו מחובותיו לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה.

היא אף הפנתה לכך שאותו מנהל העיד כי מאז שינה את אופן העבודה, וכיום כל עובד נדרש לחתום על כך שקיבל הוראות בטיחות ועבר קורס עבודה בגובה. "די בדברים אלו כדי ללמד כי המצב בעת עבודתו של התובע היה לא תקין בלשון המעטה", הוסיפה.

בפסק הדין נקבע כי אין להטיל על התובע אשמה כלשהי בתאונה, כיוון שללא הדרכות קשה לצפות ממנו למודעות. "העדר פיקוח בשטח ואי קיום תקנות הבטיחות מהוות מחדלים כה חמורים, כך שאם הייתה לעובד רשלנות תורמת כלשהי היא כאין וכאפס ביחס לזו של הנתבעת", נכתב.

את נזקיו של התובע העריכה השופטת ב-291,850 שקל, המורכבים מהפסדי שכר לעבר ובעיקר לעתיד, וכן כאב וסבל. מסכום זה נוכו תגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי בסך כ-124,180 שקל, כך שהחברה חויבה לשלם לו פיצויים בסך 168 אלף שקל.

בנוסף, החברה תשלם הוצאות משפט בסך כ-5,000 שקל, וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.