הסתיר מאשתו שגרושתו בהריון ממנו – ויפצה

בדואית מהצפון גילתה שבעלה מנהל קשר מיני עם גרושתו הראשונה. היא התגרשה ממנו, ובהמשך קבע ביהמ"ש שהיא זכאית לפיצוי של 200 אלף ש'

עו"ד מאיה הרצברג אלון | פסקדיןפורסם: 04.08.19 , 06:48

בית המשפט למשפחה בנצרת חייב לאחרונה גבר בדואי מהצפון לשלם 200 אלף שקל לאשתו השנייה, משום שלפני נישואיהם קצרי המועד הוא הסתיר ממנה שהוא נמצא בקשר מיני עם גרושתו הראשונה, שאף נכנסה להיריון ממנו. השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קיבלה את התביעה שהגישה האישה וקבעה שהבעל התנהל כלפיה בחוסר תום לב.

בני הזוג הכירו כששניהם גרושים. הבעל התגרש ב-2007 מאשתו הראשונה, שעמה הביא לעולם שלושה ילדים. בשלב מסוים הקשר שלהם התחדש ובספטמבר 2011 נולד בנם הרביעי. עוד קודם לכן, בספטמבר 2010 הוא הכיר את התובעת, אשתו השנייה ובמרץ 2011 נערך ביניהם חוזה נישואים. טקס הנישואים עצמו נערך ביולי של אותה שנה והם עברו לגור יחד.

הרבני קבע:

סרבן הגט לא יינשא לאישה שנייה

עו"ד רונית מר | פסקדין

מיכאל איזנבך, שמעגן את אשתו מזה כ-4 שנים וברח לארה"ב, קיבל שם "היתר מאה רבנים" להתחתן שוב. אך בארץ נקבע: חל עליו חרם דרבנו גרשום

הרבני קבע: סרבן הגט לא יינשא לאישה שנייה

אך חיי הנישואין עלו על שרטון ובדצמבר 2011 הם נפרדו מבלי שנולדו להם ילדים משותפים. כשנה וחצי לאחר מכן התיר בית הדין השרעי את נישואיהם. בינואר 2014 הגישה האישה תביעת פיצויים על סך 2.8 מיליון שקל נגד בעלה לשעבר. היא טענה שהסתיר ממנה לפני הנישואין שהוא מקיים מערכת יחסים עם אשתו הראשונה ושהיא בהריון ממנו. היא סיפרה שנישאה מתוך אהבה ורצון להקים ,משפחה ואילו ידעה שהוא בקשר עם אשתו הראשונה לא הייתה מתחתנת איתו. היא הוסיפה כי ביום נישואיהם ידע הנתבע שגרושתו בהריון וביקש מבני משפחתו שיימנעו מלחשוף את השערורייה בפניה.

עוד סיפרה התובעת כי זמן קצר לאחר שנערך ביניהם חוזה הנישואין נולד לנתבע וגרושתו בנם הרביעי וחל מהפך קיצוני בהתנהגותו כלפיה. היא פירטה התנהגות אלימה ומבזה שפגעה קשה בכבודה ובציפיותיה וגרמה לה נזקים רגשיים וכספיים. היא הסבירה כי הסכימה לערוך את טקס הנישואין כי "לא ידעה מה לעשות, להיות גרושה פעמיים זה בעיה".

הבעל הכחיש את הדברים וטען שחיי הנישואין הידרדרו בעקבות התנהגות התובעת ושקריה. לדבריו, הוא פעל בתום לב לאורך כל הדרך בתקופה הקצרה שהיו יחד, גילה לתובעת כי הוא בקשר עם אשתו הראשונה ונתן לה מתנות יקרות ערך.

אבל השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קיבלה את גרסת האישה. היא ציינה שמועד לידת הבן הרביעי מלמדת שהאישה הראשונה נכנסה להריון מהנתבע לפני עריכת חוזה הנישואין. לדבריה, סביר כי לידת הילד השליכה על היחסים בין בני הזוג ודרשה השקעת זמן שלו לטובת בנו. לדבריה, הנתבע עצמו העיד כי "הילד שלי הוא מעל כולם".

בפסק הדין צוין כי הבעל לא הוכיח את גרסת הגנה שלו וכי עלה רושם שאינו דובר אמת. לעומת זאת, גרסת התובעת שלפיה לא ידעה לפני חתימת חוזה הנישואין על הקשר עם האישה הראשונה וההיריון עמדה איתנה.

השופטת הדגישה כי כאשר בני זוג מחליטים להתחתן חלה עליהם החובה לנהוג בתום לב זה כלפי זו. בנסיבות אלה, היה על הנתבע לגלות לתובעת על מהות הקשר שלו עם "גרושתו".

השופטת פסקה שלתובעת נגרם נזק רגשי כבד ומביש. עם זאת, לדבריה, יש להתחשב בכך שהיא ידעה על הקשר של הנתבע עם גרושתו לפני טקס הנישואין אך בחרה לערוך אותו בכל זאת. בסיכומו של דבר חויב הנתבע לשלם לתובעת פיצוי של 200 אלף שקל.