ועדה של ביטוח לאומי חרגה מסמכות - ותוחלף
חרף קביעה שנגר לקוי שמיעה נחשב לנפגע עבודה, ועדת העררים החליטה אחרת. בית הדין לעבודה הבהיר לה שתפקידה מסתכם בקביעת מידת הנכות
בית הדין לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה
כי ועדה רפואית של ביטוח לאומי חרגה מסמכותה כשקבעה שאין קשר בין תנאי עבודתו של נגר כבן 68 לבין ליקוי השמיעה שלו, בניגוד להחלטה מפורשת של פקיד התביעות. השופטת דפנה חסון זכריה הבהירה כי סמכותן של הוועדות הרפואיות מסתכמת בקביעת אחוזי הנכות בלבד, והורתה על דיון מחודש בפני הרכב אחר.
הוועדה האזינה לתלונותיו, בחנה ממצאים של שלוש בדיקות שביצע במכוני שמיעה וחוות דעת של מומחה מטעמו, וקבעה לבסוף כי לא ייתכן שליקויי השמיעה מהם הוא סובל קשורים בחשיפה לרעש בעבודתו.
לפני כשלוש שנים קיבל פקיד התביעות של ביטוח לאומי את תביעת הנגר וקבע כי הירידה בשמיעה והזמזום התמידי באוזניו (טנטון) נגרמו בעקבות תנאי עבודה ברעש ומוכרים כפגיעה בעבודה. לאחר שהנגר עמד בפני ועדה רפואית מדרג ראשון לצורך קביעת אחוזי הנכות שלו, והיא קבעה כי אינו סובל מנכות כלל, הוא הגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים.
רפואה משפטית
הוכר כנכה צה"ל אחרי שפעילות גרמה לכאב גב
מערכת פסקדין
משרד הביטחון התעקש שעם שחרור החייל פסקו הכאבים ולא נותרה מגבלה כלשהי. אלא שביהמ"ש התקשה להבין כיצד בעיות של שנתיים נעלמו פתאום
על קביעה זו הגיש הנגר ערעור לבית הדין לעבודה, שבמסגרתו ביקש להיבדק שוב בפני ועדה בהרכב אחר. טענתו המרכזית הייתה כי הוועדה הייתה אמורה לבחון את שיעור הנכות שלו, ולא לשלול את הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לבין תנאי עבודתו תוך סתירת ההחלטה של פקיד התביעות להכיר בו כנפגע עבודה.
מנגד טען הביטוח הלאומי שאין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, שבסך הכול הסבירה כי הירידה בשמיעתו של המערער לא אופיינית לרעש אליו נחשף בעבודתו, וקבעה כי נכותו עומדת על 0%.
אלא שהשופטת חסון זכריה לא הסכימה עם הביטוח הלאומי וקבעה שהוועדה לא עסקה כלל באחוזי הנכות של המערער, אלא קבעה כי "אין כל ספק שהליקוי בשמיעה ממנו סובל המערער לא נגרם מחשיפה לרעש", וזאת בניגוד מוחלט לקביעתו של פקיד התביעות. בכך, הובהר, חרגה הוועדה מהסמכות שניתנה לה על פי דין.
"בית הדין הארצי קבע כי ועדה רפואית אינה רשאית לבטל הכרה של פקיד התביעות בפגיעה בעבודה", נכתב בפסק הדין. "משמע – מרגע שפקיד התביעות קבע קשר סיבתי בין הפגיעה באוזניו של המערער לבין עבודתו על הוועדה לבחון ולקבוע את הנכות הנובעת מפגיעה זו... אולם אינה יכולה לקבוע כי לא קיים קשר סיבתי בין המצב הרפואי באוזניו של המערער לבין הפגיעה בעבודה".
משכך, השופטת קיבלה את טענת המערער שהמקרה צריך לחזור לדיון מחודש, ובתוך כך אף נענתה לבקשתו להחלפת הרכב. בפסק הדין צוין כי "דרך המלך" היא החזרת המקרה לאותו הרכב אלא שבעניינו של המערער ניכר שחברי הוועדה נעולים בעמדתם ולכן לא יהיה זה נכון להחזיר את הדיון אליהם.
לאור הדברים האמורים קיבלה השופטת את הערעור והורתה על דיון מחודש בפני ועדת עררים בהרכב חדש. הביטוח הלאומי חויב לשלם למערער הוצאות משפט של 5,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד מיטל ישראל לוי
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד אריק יעקובי
- עו"ד לינוי אולניק מייצגת בתיקי ביטוח לאומי
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
