משרד הביטחון יפצה בגין עיכוב בטיפול בנכה

כמעט 3 שנים לקח להכיר בנכות הנפשית שנגרמה לחייל שנפצע בפיגוע התאבדות. תביעתו לפיצויים חשפה מחדלים ואי-סדרים בהתנהלות קצין התגמולים

עו"ד רונן לפיד | פסקדיןפורסם: 24.09.19 , 21:57

ביקורת חריפה על אגף השיקום במשרד הביטחון עקב רשלנות בטיפול בחייל לשעבר, שנפצע וסבל מנזק נפשי בעקבות בפיגוע התאבדות ב-2002: שופט השלום בתל אביב עמית יריב קיבל לאחרונה את תביעת החייל נגד קצין התגמולים ופסק לו פיצויים של 25 אלף שקל על עוגמת נפש, בשל עיכוב של כשלוש שנים בטיפול בבקשתו להכרה כנכה בתחום הנפש.

התובע, שנפצע בפיגוע ואובחן עם הפרעה פוסט טראומתית, שוחרר משירות כעבור כחצי שנה. ב-2003 הוא הוכר כנכה צה"ל עקב פגיעה בשמיעה. עם זאת, הטיפול בתחום הנפשי הופסק ונמסר לו שהדבר נעשה לבקשתו אף שבקשה מטעמו מעולם לא הגיעה לקצין התגמולים. ארבע שנים לאחר מכן הוא תבע שוב להכיר בנכות הנפשית שלו, אך פסיכיאטר מטעם משרד הביטחון קבע שאין לו שום בעיה.

רפואה משפטית

בגלל לבנון: חולה סוכרת הוכר כנכה צה"ל

עו"ד אורי צפורי | פסקדין

חייל שהוצב בחמ"ל בגליל בזמן מלחמת לבנון ה-2, חלה שלושה חודשים לאחר מכן. משרד הביטחון דחה אותו שוב ושוב, עד שביהמ"ש עשה סדר

בגלל לבנון: חולה סוכרת הוכר כנכה צה"ל

בהמשך, במסגרת ועדה רפואית שהתקיימה בעניינו ב-2012, הוחלט להעביר אותו הערכה פסיכיאטרית נוספת. הפעם נקבע שהוא סובל מפגיעה נפשית שקשורה לפיגוע. בעקבות ממצא זה הגיש התובע לקצין התגמולים בקשה לעיון מחדש בתחום הנפשי, אך חלפו כמעט שלוש שנים עד שהוחלט לאשר לו את הנכות, ובמהלכן נדחו בקשותיו לקבלת אישור זמני לטיפול.

לאחרונה, כאמור, התקבלה תביעה נזיקית לפיצויים שהגיש נגד משרד הביטחון עקב רשלנות בבחינת זכאותו. השופט עמית יריב ציין שורת מחדלים בהתנהלות קצין התגמולים בהליך עצמו, ובכלל זה עיכוב לא מוסבר בהגשת הראיות ועדות מטעם נציגה שלא טיפלה אישית בתיק של התובע, לא הגיעה מוכנה ולא ידעה לענות על שאלות רבות שהופנו אליה.

גם לגופו של עניין השופט מצא אי-סדרים משמעותיים בטיפול בבקשת התובע, וקבע כי התנהלות קצין התגמולים חרגה באופן קיצוני מהמצופה מרשות שלטונית.

בפסק הדין נקבע כי העיכובים הרבים והסחבת היו בלתי סבירים בעליל: "תיק שלא היה כל קושי מיוחד לסיים את הבירור בו בתוך חודשים ספורים התעכב בפועל במשך למעלה משנתיים וחצי (!), עם פרקי זמן ארוכים ביותר שבהם לא הייתה לקצין התגמולים כל שליטה במצבו של התיק, או ידיעה (וכמעט אוסיף: או עניין לברר) היכן נמצא הטיפול".

השופט הוסיף כי התברר שלקצין התגמולים אין מערכת בקרה מסודרת, ורק מי שעוקב מיוזמתו יכול לדעת מה הסטאטוס של בקשתו. שיטה זו, כתב, "מעמידה את הנכים החלשים ביותר, אלה שאין להם היכולת, הידע או הכוחות לעקוב באופן אקטיבי אחר ניהול התיק, בעמדת נחיתות".

בסיכומו של עניין נקבע כי אירעה כאן "רשלנות רבתי", ולכן, אף שלא נגרמו לתובע נזקים ממוניים כיוון שזכה בגמלה רטרואקטיבית מ-2012, הוא זכאי לפיצויים על כך שטורטר במשך שנים ו"נתקל בחומה ביורוקרטית אטומה בבואו לנסות ולקבל סעד".

לפיכך נפסקו לתובע פיצויים של 25 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו, ובנוסף חויב משרד הביטחון בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל. לנוכח המחדלים הקיצוניים בהתנהלות קצין התגמולים הורה השופט על העברת פסק הדין למבקר הפנימי במשרד הביטחון.