25 שנה אחרי: חייל יוכר כפוסט-טראומתי

ב-1994 נפצע חייל בתאונת דרכים והוכר כבעל 22% נכות פיזית. לימים הוא החל מאבק בן 7 שנים מול משרד הביטחון להכרה גם בפגיעה נפשית

עו"ד רונן לפיד | פסקדיןפורסם: 14.10.19 , 06:58

ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה ערעור של חייל שנפצע ב-1994 בתאונת דרכים קשה כשהיה בחופשה, והורתה למשרד הביטחון להכיר בו כנפגע פוסט טראומה. עד היום המערער הוכר עם נכות פיזית בלבד, אך בפסק הדין נקבע כי הוכח שהוא עונה על כל התסמינים שנקבעו במדריך לאבחון ההפרעות הנפשיות העולמי DSM 5.

לאחר התאונה, שאירעה כשהיה חייל בסדיר, הוא הוכר כנכה צה"ל עם 22% נכות עקב חבלת ראש והפרעה התנהגותית. 18 שנים לאחר מכן הוא ביקש להוסיף לנכותו פן נפשי בטענה שבעקבות התאונה התפתחה אצלו הפרעת חרדה פוסט-טראומתית (PTSD). אלא שהפסיכיאטר מטעם קצין התגמולים החליט שהוא לא סובל מהפרעה נפשית הקשורה בתאונה, ובקשתו נדחתה.

רפואה משפטית

בגלל לבנון: חולה סוכרת הוכר כנכה צה"ל

עו"ד אורי צפורי | פסקדין

חייל שהוצב בחמ"ל בגליל בזמן מלחמת לבנון ה-2, חלה שלושה חודשים לאחר מכן. משרד הביטחון דחה אותו שוב ושוב, עד שביהמ"ש עשה סדר

בגלל לבנון: חולה סוכרת הוכר כנכה צה"ל

בערעור שהגיש לוועדה ב-2013 הוא טען כי חוות הדעת האמורה לא תואמת את האבחונים והטיפולים שעבר מאז התאונה, שבהם חזרו הפסיכיאטרים והמטפלים שלו שוב ושוב על האבחנה שהוא סובל מפוסט-טראומה. לערעורו הוא צירף מסמכים רפואיים רבים וחוות דעת פסיכיאטרית עדכנית.

קצין התגמולים עמד על שלו וטען כי מסקנתו של המומחה מטעמו עדיפה, ולפיה הפרעותיו של המערער אינן מעידות על PTSD אלא על הפרעה התנהגותית שמקורה בפגיעה המוכרת בראשו. עוד נטען כי המערער היה מכוון מטרה וניסה להתאים את עצמו לחולה הסובל מפוסט טראומה, אך לא כך הם פני הדברים: עובדה שבשנים שלאחר התאונה התחתן, הוליד ילדים ותפקד בצורה סבירה – מה שמוכיח שאינו עומד בקריטריונים להכרה ב-PTSD.

מומחה רפואי שמונה מטעם הוועדה ציין שלדעתו קיימות שתי אפשרויות: האחת, כי המערער אכן סובל מ-PTSD, והשנייה, כי מקור הפגיעה הנפשית בהפרעה נוירו-קוגנטיבית. הוא ציין כי הוא מעדיף את האפשרות השנייה אך זאת רק אם יעלו את דרגת הנכות של המערער ל-40%.

חברי הוועדה, בראשות השופט אורי גולדקורן, החליטו להכריע בתיק באמצעות בחינת מצבו של המערער על סמך רשימת התסמינים שקובע המדריך העולמי העדכני לאבחון הפרעות נפש ה-DSM 5.

החברים בחנו את כל הקריטריונים על רקע חוות הדעת הפסיכיאטריות של שלושת המומחים, ומצאו כי המערער עונה על כל שמונת התסמינים במדריך: הוא סובל מחרדות, סיוטים, הפרעות בשינה וכאבי ראש. כמו כן הוא מנותק מהסביבה, מבודד חברתית, סובל מעצבנות יתר והתפרצויות זעם, נטול שמחת חיים ומתקשה לתפקד.

אמנם, המערער התחתן והוליד ילדים ואף הייתה תקופה שהשתלב במקומות עבודה, אך בהסתכלות כוללת אין ספק שיש לו פגיעה תפקודית ארוכת שנים המתבטאת בעיקר במעורבות נמוכה בחיי המשפחה וחוסר עניין חברתי או אחר. עוד צוין כי אף שהמומחה הממונה העדיף את אפשרות האבחון השנייה, בסופו של דבר הוא אישר כי גם אבחנה של PTSD לגיטימית במקרה הנוכחי.

לפיכך החליטו חברי הוועדה כי המערער סובל מהפרעה פוסט-טראומתית בעקבות התאונה. קצין התגמולים חויב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.