סוהר נגד משרד הביטחון: העבודה פגעה בשמיעה

עובד שב"ס ביקש להכיר בנכות בשל טנטון שנגרם מהעבודה בכלא. ועדה רפואית רמזה שהבדיקה שעליה הוא מסתמך אינה אמינה, והוא פנה לביהמ"ש

מערכת פסקדיןפורסם: 17.11.19 , 15:24

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה את ערעורו של עובד שירות בתי הסוהר (שב"ס) הסובל מליקויי שמיעה, והורה לוועדה רפואית עליונה של משרד הביטחון לדון בעניינו מחדש, ובהרכב אחר מזה שדחה בעבר את תביעתו. השופטת עפרה ורבנר מתחה ביקורת על הוועדה הקודמת, שלא נימקה כראוי את החלטותיה והעלתה רמיזות תמוהות לגבי התנהלות בית החולים איכילוב.

המערער עובד בשב"ס מאז 2001. לפני כמה שנים הוא הגיש תביעה להכרת זכות בקשר לליקוי שמיעה וטנטון, בעקבות חשיפה חוזרת ונשנית לרעשים חזקים של טריקות דלתות ברזל כבדות, רעשים ממערת קשר וכריזה, ורעש במטווחים. הוא עבר בדיקות שמיעה במכונים ובבתי חולים פרטיים, וכולן הצביעו על ליקוי שמיעה בתדירויות גבוהות, למעט בדיקה מבית החולים רמב"ם שהראתה תוצאות טובות יותר. ועדה רפואית מחוזית החליטה שלא להכיר ב"טנטון תמידי" וקבע לו 1% נכות בגין ליקוי שמיעה וטנטון לא קבוע.

רפואה משפטית

עסק בהשמדת תחמושת - ויוכר כנפגע עבודה

מערכת פסקדין

לאורך שנים נחשף עובד התעשייה הצבאית לחומרים מסוכנים כתוצאה מפיצוץ תחמושת. שופט קבע שמחלת הריאות שלו קשורה בתנאי העבודה

עסק בהשמדת תחמושת - ויוכר כנפגע עבודה

לאחר שערער לוועדה הרפואית העליונה, היא החליטה להפנות אותו לבדיקה נוספת בבית חולים ציבורי, והצדדים הסכימו על איכילוב. את הבדיקה מימן המערער, על מנת להקדים את התור. אף שהבדיקה נחזתה כאמינה והצביעה על ליקויי שמיעה ותלונות של המערער על טנטון תמידי, הוועדה העליונה סירבה להכיר בטנטון קבוע, כך שאחוז הנכות הבודד הותר על כנו.

בהחלטתה הפנתה הוועדה לארבע בדיקות, שתאריך אחת מהן היה שגוי, ולא ברור למה היא התכוונה. לא ניתן הסבר כלשהו לפערים בין הבדיקות, שיש בהם כדי להשליך על שאלת קיומו של טינטון קבוע.

המערער, שיוצג על ידי עו"ד יפתח קיפרמן, טען כי לאור תוצאות הבדיקה באיכילוב – שהצביעו על ירידה של 25 דציבל בתדירויות הגבוהות של 3,000 ו-4,000 הרץ – יש לקבוע לו אחוזי נכות בגין טינטון קבוע. לדבריו הוועדה לא התייחסה למסמכים מקופת החולים שמהם עולה כי קיימות תלונות לאורך השנים על טינטון. הוא ביקש האם יוחלט להחזיר את העניין לוועדה, יש להחזיר אותו להרכב אחר, מאחר שהוועדה הקודמת הטילה ספק באמינות טענות המערער.

מטעם משרד הביטחון, שיוצג על ידי עו"ד אסתר בן-אברהם בוגוד, נטען בין היתר כי הוועדה נימקה את החלטתה וכי לפי ממצאי בדיקת רמב"ם אין למערער ליקוי שמיעה.

לאחר הצגת התיעוד הרפואי וטענות הצדדים, שוכנעה השופטת ורבנר כי "אכן נפלו ליקויים וסתירות לכאורה בהנמקת הוועדה הרפואית העליונה". היא סברה שהדבר "מצביע על-כך שהוועדה הטילה ספק באמינות גרסת המערער באופן המצדיק החזרת עניינו לוועדה בהרכב אחר, אשר תבחן טענותיו בלב פתוח ובנפש חפצה".

בתוך כך, הוועדה העליונה ציינה בהחלטתה כי בדיקת השמיעה בבית החולים איכילוב נעשתה באופן פרטי, אף שהגורם המפנה היה משרד הביטחון. השופטת ציינה כי לא ברור למה התכוונו חברי הוועדה, והביעה צער על הרמיזה שלפיה תוצאות בדיקת שמיעה בבית חולים ציבורי עשויות להשתנות לפי הגורם המממן.

בנסיבות אלה נקבע כאמור כי העניין יוחזר להרכב אחר, לנוכח החשש שהוועדה בהרכבה הקודם תתקשה לבחון את הדברים באופן משוחרר מהחלטתה הקודמת.