מכירת מניות בחברה זרה לא מזכה בפטור על דיבידנדים

שופטת סתרה פסיקה של המחוזי בלוד: אין הטבת מס על רווחים ראויים לחלוקה שהתקבלו כתוצאה ממכירת חברה זרה שלא שילמה מס בארץ

עו"ד דנה ליבנה זמר | פסקדיןפורסם: 11.12.19 , 15:13

פסק דין של השופטת אורית וינשטיין מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי גישת המיסוי הישראלית צריכה להיות לוקאלית. לפיכך, חברה ישראלית שמכרה מניות בחברה זרה שלא שילמה מס חברות בישראל, לא זכאית להטבת המס הקבועה בפקודת מס הכנסה על רווחים ראויים לחלוקה.

חברת "כור סחר", שהייתה בעלת 49% ממניותיה של חברת בולטון האנגלית, מכרה אותן ב-2012 תמורת כ-29.8 מיליון שקל ולאחר מכן קיבלה כ-8.5 מיליון שקל נוספים כדיבידנד. בדוח לשנת 2012 שהגישה לפקיד שומה חיפה היא דיווחה על המכירה וטענה שאין לה חבות במס על רווח ההון הריאלי, בין היתר משום שהרווחים הראויים לחלוקה שגולמו בתמורה שקיבלה - פטורים ממס, משום שרואים בהם דיבידנד שהועבר בין חברות. פקיד השומה לא קיבל את גישתה וקבע כי החברה חייבת במס חברות בשיעור של 25% מהרווחים.

משפט כללי

עונש קל למעלים מס שפרץ למשרדי רשות המסים

עו"ד אמנון גולן | פסקדין

אורי לוי השמיט הכנסות של כ-2.5 מיליון ש', ולאחר שנתפס גנב ארגזים עם חומרי חקירה. בית המשפט החליט להסתפק ב-9 חודשי עבודות שירות

עונש קל למעלים מס שפרץ למשרדי רשות המסים

ערעור שהגישה כור סחר בעקבות השומה התמקד בעיקרו במחלוקת לגבי תחולתו של סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה על מכירת מניות בחברה זרה. סעיף זה משווה את שיעורי המס על רר"לים שמתקבלים בעת המכירה לאלה שחלים על חלוקת דיבידנד. כאשר מדובר בחלוקת דיבידנד בין חברות שיעור המס הוא אפס.

פקיד השומה טען מנגד שפטור זה לא חל כשהמוכרת היא חברה זרה, והשופטת אורית וינשטיין הסכימה עם גישתו. היא ציינה שמטרת ההטבה שקובע סעיף 94ב' היא למנוע כפל מס שמקורו בשיטה הדו-שלבית של מיסוי חברות בישראל: קודם החברה משלמת 25% מס חברות על רווחיה ולאחר מכן ממוסה בשנית על חלוקת דיבידנדים.

לפי השופטת, כדי לזכות בפטור על חלוקת דיבידנדים, חייבת החברה קודם כל לשלם מס חברות: "מקום בו רווחיה של החברה הזרה שמניותיה נמכרות כלל לא נכנסו לגדריה של רשת המס הישראלית – בשום צורה ואופן – טרם מכירת המניות, ונתחייבו רק במס זר – הרי שהחברה הישראלית מוכרת המניות לא חצתה כלל את משוכת שלב המיסוי הראשון (החיוב במס חברות) אשר הוא זה המהווה את הצידוק הרעיוני למתן ההטבה בחישוב הררל"ים".

עמדה זו מנוגדת לחלוטין לפסיקה של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין דלק הונגריה, שכיום נמצאת בהליכי ערעור בבית המשפט העליון.

השופטת ציינה כי לשיטתה, הגישה שהובעה בפסק הדין דלק הונגריה, שלפיה כל מס חברות ששולם בכל מקום בעולם יילקח בחשבון, עשויה להביא לשחיקת בסיס המס בישראל. "עמדתי היא עמדה לוקאלית ולפיה 'עניי עירך קודמים', והמיסוי איננו כלל-עולמי", כתבה.

עוד נקבע בפסק הדין כי הגישה הגלובאלית לא עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק: "המחוקק לא התכוון לקבוע כי כל מס, גם אם מדובר במס זר אשר כלל לא הגיע לרשות המס בישראל, ייכלל במסגרת החלופה המיסויית בחישוב הרר"ל".

לפיכך נקבע כי כור סחר לא זכאית לפטור ממס על חלקה ברווחים הראויים לחלוקה של בולטון, ועליה לשלם מס רווח הון של 25% על מלוא ההון שצמח לה מהמכירה. בהמשך השופטת דחתה טענות נוספות שהעלתה המערערת כנגד השומה, וחייבה אותה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.