80 אלף ש' לעובד זר שלא קיבל תלושים וזכויות

פועל בניין מקונגו הועסק באתר בנייה באזור המרכז במשך יותר משנה וחצי. שופט הטיל את האחריות לפיצוי הן הקבלן הראשי והן על קבלנית המשנה

עו"ד גלינה דוסקליוק | פסקדיןפורסם: 12.12.19 , 22:28

שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק, הורה לאחרונה לשתי חברות בנייה לשלם כ-80 אלף שקל לעובד זר מקונגו עבור זכויות סוציאליות שלא קיבל במהלך העסקתו אצלן.

העובד הגיש את התביעה ב-2016, וטען שהועסק באתר בנייה בין החודשים פברואר 2015 לספטמבר 2016, וכי הוא זכאי לזכויות סוציאליות שונות כעובד. אחת הנתבעות – חברת "אפרידר" – טענה שהייתה היזמית של הפרויקט וכלל לא העסיקה בו עובדים, והתביעה נגדה נדחתה בהסכמת הצדדים.

דיני עבודה

ביטוח לאומי שלח דיכאונית לעבוד עם ילדים

עו"ד לינוי אולניק | פסקדין

שופט מתח ביקורת על הוועדה הרפואית, שאישרה לאישה בת 55 הסובלת משלל בעיות גופניות ונפשיות להשתלב בעבודה עם אוכלוסיות חלשות

ביטוח לאומי שלח דיכאונית לעבוד עם ילדים

הקבלן הראשי הכחיש קשר להעסקת התובע, וטען שיזמית הפרויקט התקשרה עם חברה ששימשה כקבלן משנה, והיא זו שהעסיקה את העובדים ובהם התובע. מטעם קבלנית המשנה לא התייצב אף אחד להתדיינות, כך שטענת התובע שלפיה היא הייתה מעסיקתו לא הופרכה, ונקבע שהיא חייבת בזכויותיו. ואולם, נקבע כי גם החברה ששימשה כ"קבלן הראשי" חייבת בתשלום, שכן השופט שוכנע שדובר על תבנית של "העסקה משולשת" – כך שיש לחייבה כ"מעסיקה במשותף".

בפסק הוא כתב: "במקרה שלפנינו, העיד התובע – ועדותו הייתה אמינה עלינו ולא נסתרה – כי הוא הועסק מבלי שנערך בגינו ביטוח רפואי כנדרש על פי דין, ומבלי שקיבל תלושי שכר כדרש על פי דין, תוך ששכרו שולם במזומן ובאופן חלקי".

השופט הבהיר כי די במחדלים אלה כדי להגיע למסקנה שמתכונת ההעסקה פגעה בזכויותיו של התובע, ולכן יש מקום לחייב גם את הקבלן הראשי בתשלום זכויותיו. הוא הסביר כי במערכת העסקה משולשת חייב הקבלן הראשי, כאחראי על הנעשה בפרויקט, לוודא שקבלן המשנה עומד בהתחייבויותיו, במיוחד כשמדובר בעובד שאינו דובר עברית.

השופט הוסיף כי החברה ששימשה כקבלן ראשי לא הוכיחה שפיקחה או התעניינה בנושא שכר התובע וזכויותיו: "מעבר למחדלה זה במהלך תקופת העסקתו, היא גם לא טענה כי בתקופה שלאחר העסקתו, לרבות בתקופה שבה הייתה התביעה תלויה ועומדת בפנינו, היא יצרה קשר עם הנתבעת 3 כי לבדוק מולה האם יש יסוד לטענות התובע".

בכל הקשור לתנאי העבודה, נבע כי "לא הוצג חוזה עבודה או הודעה על תנאי העבודה, ועל כן ככלל הנטל להוכיח כי התובע אינו זכאי לרכיבי השכר המגיעים לו הינו על הנתבעת" (דבר שלא הוכח).

בסיכומו של דבר נקבע כי החברות יפצו את התובע עבור שורה של זכויות, בהן אי מסירת תלושי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה, אי ביצוע הפרשות פנסיוניות, ופיצויי פיטורים. מרכיב מרכזי בפיצוי (כ-21 אלף שקל) נפסק עבור שעות נוספות, לאחר שגרסת התובע, שלפיה עבד 12 שעות ביום – לא הופרכה. בנוסף, הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

עם זאת, נגד חברה נוספת (רביעית), בעלת המניות של הקבלן הראשי, נדחתה התביעה, בנימוק שלא נמצאה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות בין השתיים, ולא נמצאו ראיות לכך שהייתה שותפה להעסקת התובע.