נלחמה נגד פגישת בת ואביה: "היא חשה אימה"

במסגרת תיק שעסק בניכור הורי נדחתה אם לבת 13 שביקשה לבטל החלטה המחייבת את בתה להשתתף בהליך לחידוש הקשר עם האב

עו"ד יניב גיל | פסקדיןפורסם: 19.12.19 , 08:46

במסגרת דיון בתיק ניכור הורי החליט לאחרונה בית המשפט למשפחה בתל אביב לחייב אם להביא את בתה בת ה-13 למפגשים טיפוליים שבמסגרתם יחודש הקשר בינה לבין אביה. האם ביקשה עיון מחדש בטענה כי הילדה נמצאת בחרדות ויש להניח לה לנפשה, אך השופט ארז שני דחה אותה שוב וקבע כי "תחושות חרדה של קטין אינן מצדיקות מתן לגיטימציה ליתמות פסיכולוגית".

במסגרת הבקשה הציגה האם מכתב מהפסיכולוגית המטפלת בקטינה, שמתחה ביקורת על ההחלטה לכפות את חידוש הקשר בין הילדה לאביה. לדבריה הבת לא מסוגלת לחדש את הקשר בשל "תחושת אימה בה אינה מצליחה לשלוט". הפסיכולוגית הוסיפה כי על בית המשפט להגן על הקטינה מפני הלחץ הכרוך בצורך לפגוש את אביה וכי מצבה הנפשי מבטא פוסט טראומה.

דיני משפחה

שופט הורה להרחיק חתולים מבית סכיזופרנית

עו"ד גרגורי קורזינר | פסקדין

אישה המתמודדת עם בעיות נפשיות מתגוררת בדירה מלאת אשפה וחתולים. ביהמ"ש דחה דרישה להעבירה למוסד, וקבע שהדבר עדיין לא הכרחי

שופט הורה להרחיק חתולים מבית סכיזופרנית

האם העלתה חשש שהקטינה תנסה לפגוע בעצמה על רקע ההחלטה. היא הוסיפה כי בין זכויות הילד נמנית גם הזכות לסרב להיות בקשר עם מי מהוריו. עוד לטענתה, אין לפעול בטרם יתברר שאכן מדובר בניכור הורי ומי הוא הצד המנכר.

השופט ארז שני ציין כי בפגישות שלו ושל מומחים מתחום בריאות הנפש עם הקטינה לא עלתה סיבה אמיתית לטראומה שעליה ניתן להצביע, ולהתרשמותו מדובר בפוביה, פחד בלתי רציונלי.

באשר לאיום באובדנות הבהיר השופט כי לפי חוות דעת המומחים שהיו מעורבים בתיק, אין כל דרך לנבא אם קיים באמת סיכון כזה. כל שידוע כיום הוא שהילדה סובלת מתסמיני חרדה לקראת המפגש עם האב. אלא שתסמינים אלה לא הצריכו טיפול תרופתי כלשהו, קבוע או זמני.

הוא הוסיף כי לקטין אין זכות "להתגרש" מהוריו. "הדין הישראלי הכיר בכך שבגרות נפשית או פיזיולוגית אשר עוד לא הגיעה אל פרקה אינה מעניקה לקטין הזכות לקבל החלטות הרות גורל", כתב.

בפסק הדין הודגש כי הצורך בקיום הליך ארוך אשר יברר מי הוא המנכר, הוא בעל פוטנציאל לבזבוז זמן אדיר שיכול להיות מוקדש לחידוש הקשר.

"לעת הזו 'מצטיירת' לפניי קטינה אשר אין לה סיבה אמיתית וסבירה שלא לפגוש באביה וזו מתעקשת שלא לפגוש בו ואגב כך מתגלים תסמיני חרדה אשר מהותם, כפי שסברו חלק מן המומחים, נובעים מ'אומניפוטנציה' וחרדה מאי ביצוע רצונה", נכתב.

השופט שני סיכם כי "נתק בין קטין לבין הורהו אינו יכול לעלות בקנה אחד עם טובת הילד", ואין לתת לגיטימציה ליתמות פסיכולוגית מאב רק כי קטין פיתח חרדות מפגישות עמו.