גרושת נכה צה"ל תישאר בדירה שקיבל מהמדינה

עשרות שנים גרה האישה בדירה בת"א תמורת 100 ש' בחודש. לימים החתים אותה משרד הביטחון על הסכם לפינוי. מה קבע ביהמ"ש?

עו"ד אילנית דרמר רונן | פסקדיןפורסם: 30.12.19 , 21:32

בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה על ביטול הסכם שנחתם בין משרד הביטחון לבין בת 80, גרושה של נכה צה"ל, שלפיו הייתה אמורה להתפנות מהדירה שקיבל בעלה לשעבר מהמדינה, ושבה התגוררה במשך כ-50 שנה עבור 100 שקל בחודש בלבד. השופט אילן דפדי קיבל את טענתה שלפיה ההסכם נחתם מבלי שהייתה נוכחת במעמד ועל אף התנגדותה.

ב-1959, עוד טרם נישואיהם, הוכר בעלה כנכה מטעם משרד הביטחון וקיבל זכות מגורים לכל החיים בדירה תמורת 100 שקל לחודש. הם נישאו ב-1962 ושניהם גרו יחד בדירה. לאחר שנולד בנם השני נסע הבעל לגרמניה ושם הכיר אישה אחרת ונשאר לגור עמה. הם התגרשו והיא המשיכה לגור בדירה עם הילדים.

משפט כללי

ניצול שואה קיבל פטור מחוב של כמיליון שקל

עו"ד שרון אורן | פסקדין

ההחלטה ניתנה על רקע חוק חדלות פירעון החדש, המתחשב בשיקום הכלכלי. מעבר לזה נקבע כי ממילא לא תהיה לנושים תועלת מהמשך ההליך

ניצול שואה קיבל פטור מחוב של כמיליון שקל

ב-2005 קיבלה האישה דרישה ממשרד הביטחון לשלם דמי שכירות ריאליים והתנגדה לכך. ב-2012 הגיש נגדה משרד הביטחון תביעת פינוי. בהליך ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שלפיו היא תפנה את הנכס עד מאי 2013. עוד נקבע בהסכם כי היא תוכל להישאר בדירה עד סוף ימיה אם תשלם דמי שכירות ריאליים שייקבעו על ידי המשרד.

בתביעה עתרה האישה עתרה לביטול ההסכם בטענה שלא הייתה צד פעיל בחתימתו. לדבריה, היא התנגדה לדרישת המשרד לתשלום דמי שכירות, וציינה שלא ייתכן שבעוד היא משתכרת 3,300 שקל בחודש - תוותר מרצונה על זכויות שהיו לה במשך 50 שנה ותחייב עצמה בדמי שכירות של 4,500 שקל לחודש. לדבריה היא לא הבינה שבעקבות ה"פשרה" יינתן נגדה צו פינוי, מה גם שההסכם נחתם מתוך עושק, כשהיא במצב של חולשה ומצוקה ונתונה ללחץ נפשי בלתי נסבל מצד המשרד.

משרד הביטחון טען מנגד כי בזמן אמת התובעת לא הביעה את התנגדותה להצעת הפשרה, וכי מדובר בהסכם סביר ביותר בהתחשב בתקופה הארוכה שבה נהנתה מדמי שכירות נמוכים ביותר.

אבל סגן נשיא בית משפט אילן דפדי התרשם שהסכם הפשרה נכרת מתוך טעות מבלי שהתובעת הבינה את משמעותו.

הוא ציין שבפרוטוקול הדיון חסרים פרטים מהותיים, ומעיון בו לא ניתן ללמוד מה התרחש. כך למשל, לא ניתן לדעת מה נאמר על ידי מי מהצדדים, האם התובעת ובנה נכחו בו ומה הייתה עמדתם. כל מה שניתן ללמוד מהפרוטוקול הוא שעורכי הדין מטעם שני הצדדים נכחו בדיון ומיד עם תחילתו הכתיבו את נוסח הסכם.

השופט הוסיף כי מעדות נציגת המשרד עולה שבדיון היו הפרעות מצדה של התובעת ובנה ואלה הוצאו מהאולם. העדה גם לא יכלה לאשר אם התובעת הביעה בעצמה את הסכמתה לתוכן ההסכם, האם הדברים הוסברו לה על ידי עורך דינה והאם היא הייתה באולם בעת שהוקרא פסק הדין.

מנגד, צוין בפסק הדין, התובעת מסרה גרסה עקבית שלפיה התנגדה להסכם. היא העידה כי בזמן שבא כוחה הודיע לבית המשפט שהוא מסכים להצעת הפשרה, היא הייתה מחוץ לאולם. יתרה מכך, לאור הנסיבות האישיות והכלכליות שבהן הייתה שרויה, אין היגיון שתסכים לשלם דמי שכירות ריאליים כתנאי להמשך מגוריה בדירה.