שתף קטע נבחר

הבינלאומי הראשון ישלם 380 אלף שקל לשליח

במשך 33 שנים ביצע פקיד עבודות שליחות עבור הבנק, עד שלטענתו פוטר ללא זכויות תוך הכחשה שהיה עובד מן המניין. זה הסתיים בהסדר פשרה

השופט תומר סילורה מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אישר לאחרונה הסכם פשרה שאליו הגיעו הבנק הבינלאומי וחברת "מתף - מיחשוב ותפעול פיננסי", בעקבות תביעה של אדם שטען כי עבד בבנק, בעוד שהבנק טען שהיה קבלן עצמאי.

 

לפי התביעה, העובד הועסק כפקיד וכמבצע שליחויות במחלקת ניירות ערך מ-1982 ועד שפוטר במהלך 2015. באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד הוא טען שהבנק ו"מתף" סיווגו אותו באופן פיקטיבי כ"עצמאי/קבלן" – בעוד שבפועל היה עובד הבנק לכל דבר ועניין – על מנת לנשל אותו מזכויותיו. לדבריו, הבנק פעל בחוסר תום לב כשהקים חברה בבעלות מלאה שלו, במטרה להעסיק את עובדיו באופן פורמלי ולמנוע מהם ביטחון תעסוקתי וזכויות סוציאליות.

 

נטען כי בהתאם למבחנים שהותוו בפסיקת בתי הדין לעבודה, בין התובע לבין הבנק התקיימו יחסי עובד מעביד. כך, בין היתר, היה זה עיסוקו הבלעדי של התובע, הוא הגיע לעבודה באופן יומיומי, קיבל משכורת קבועה, נדרש להודיע על היעדרות, היה חלק בלתי נפרד מהצוות ותחת פיקוח.

 

עוד נטען כי ב-2015 הבנק למעשה פיטר את התובע אחרי 33 שנות עבודה מסורות ומרובות שבחים, כאשר הודיע לו שהחליט "להוציא מכרז" על תפקידו. לדבריו שהפיטורים היו רק על רקע גילו ובוצעו באופן מחפיר, ללא שימוע או הודעה מכובדת, וללא פיצויי פיטורים. בהקשר זה צוין כי הסעיפים בחוזים האישיים שעליהם הוחתם התובע, שבהם הוגדר כ"עצמאי", בטלים ומבוטלים היות שהם מקפחים, נוגדים את תקנת הציבור, והושגו תוך ניצול חולשתו במשא ומתן.

 

סכום התביעה הועמד על כ-1.5 מיליון שקלים בגין פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה וחגים, ופנסיה.

 

הבנק ומתף הגישו כתב הגנה שבו תיארו את תקופות ההתקשרות השונות וההסכמים שנחתמו עם התובע. הם טענו שהתובע שימש קבלן עצמאי במסגרת של "מיקור חוץ" – כלומר לא עובד הבנק ולא עובד מתף – אשר במשך השנים סיפק שירותי שליחויות והגיש להם חשבוניות, קיבל יחס הוגן, תוך שנהנה מתמורה גבוהה ומכל היתרונות הגלומים בניהול תיק עצמאי.

 

לטענתם, ההתקשרות עם התובע הסתיימה בשל התקדמויות טכנולוגיות והקטנת הצורך בשירותי שליחויות, ללא קשר לגילו. נטען שמדובר בתביעה מופרכת וחסרת תום לב: "אין גבול לציניות, להיתממות, להעמדת הפנים".

 

למרות הפערים הניכרים בין כתבי התביעה וההגנה, הצדדים הגיעו כאמור להסכם פשרה, וזאת לאחר "שיחה ארוכה שהתקיימה בהמלצת בית הדין". על פי ההסכם, הבנק ישלם לתובע 380 אלף שקל (ברוטו), "לפנים משורת הדין" ומבלי להודות באף טענה.

 

השופט תומר סילורה אישר לאחרונה את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. רכיבי הפיצוי הוגדרו על ידו באופן הבא: 80 אלף שקל בגין עוגמת נפש, 210 אלף שקל על הפסד השתכרות, ו-90 אלף שקל כהחזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית שעל
הבנק הבינלאומי
צילום: עמית שעל
מומלצים