רב נתבע במיליון ש'. ביהמ"ש העניק לו חסינות

הרב אהרון בדיחי שלל את הכשרות ממלון "אשל השומרון" באריאל, וזה בתגובה תבע אותו. השופט קבע: ההחלטה הייתה במסגרת תפקידו

עו"ד ליאב מלמד | פסקדיןפורסם: 29.01.20 , 08:41

בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה את בקשתו של הרב אהרון בדיחי לקבל חסינות מפני תביעת נזיקין על סך מיליון שקל שהגיש נגדו מלון "אשל השומרון" באריאל, משום ששלל ממנו את תעודת הכשרות. השופט זכריה ימיני קבע כי מגיעה לו חסינות מאחר שהוא עובד מדינה שביצע את תפקידו.

לפני כשש שנים החליטה מועצת הרבנות הראשית למנות את בדיחי, הרב של אבן יהודה, כאחראי על נושאי הנישואין והכשרות באריאל. הוא החל לפעול בעיר בלי שקיבל שכר מהמועצה הדתית באריאל, למעט החזר הוצאות. לדבריו נתגלו ליקויים בכשרות מלון "אשל השומרון" והוא ומפקחי הכשרות מטעמו שלחו לנציגי החברה שמפעילה את המלון התראות בנושא. במאי 2017, לאחר שסבר שהמלון לא ממלא אחר תנאי הכשרות למרות ההתראות, הוא שלל ממנו את תעודת הכשרות.

משפט כללי

רגל כרותה נעלמה – ביה"ח וחברה קדישא יפצו

מערכת פסקדין

משפחתו של קשיש סוכרתי ביקשה לקחת את האיבר לקבורה בחלקה שנרכשה עבורו, אך הוא נשלח בטעות לבור איברים. הפיצוי: 50 אלף ש'

רגל כרותה נעלמה – ביה"ח וחברה קדישא יפצו

בעקבות זאת הגיש נגדו המלון את התביעה. הרב סיפר שהפרקליטות סירבה להכיר בחסינותו כעובד ציבור ולכן נאלץ להגיש את הבקשה לחסינות באופן אישי. הוא הדגיש שמגיעה לו חסינות שכן התביעה נוגעת למעשה שביצע במסגרת תפקידו הציבורי.

מועצת הרבנות הראשית, שנתבעה אף היא על ידי המלון, טענה שהרב לא זכאי לחסינות. היא ציינה שהגנתו ממומנת על ידי המבטחת של המועצה הדתית באריאל, דבר המעיד כי היא רואה בו כשלוח שלה. המלון הצטרף לטענות המועצה והוסיף כי הרב ביטל את תעודת הכשרות ממניעים פסולים משום שלא הזמינו אותו לערוך בריתות במלון.

אבל השופט זכריה ימיני קיבל כאמור את בקשת החסינות. הוא הבהיר שעל פי פקודת הנזיקין אין להגיש תביעה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, למעט מעשים שנעשו מתוך כוונה לגרום נזק. הוא הבהיר שאחת המטרות המרכזיות שעמדו לנגד עיני המחוקק בהענקת החסינות הייתה לתת מענה להפעלת לחצים בלתי ראויים כלפי עובדי ציבור.

בפסק הדין צוין שמתן תעודת כשרות היא פעולה שלטונית לכל דבר ועניין, והדבר נלמד הן מפסיקת בית המשפט העליון והן מהעובדה שבג"ץ דן בעתירות שמוגשות לו בענייני כשרות.

הרב בדיחי, נקבע, הוא עובד ציבור לצורך החסינות, שכן הוא מילא מטעם המדינה תפקיד ציבורי על פי חיקוק. בהקשר זה כתב השופט שחוק הכשרות קובע את רשימת הגופים המוסמכים לתת תעודת כשרות ומסמיך לכך בין היתר רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל.

עוד בהקשר זה הבהיר השופט כי הפסיקה הכירה ברבנות הראשית כמוסד ממוסדות המדינה ולכן המבקש עונה גם על הגדרת "עובד מדינה". השופט דחה את טענת החברה כי יש לשלול את החסינות מאחר שהרב בדיחי פעל ממניעי נקמנות וציין כי אין לכך בסיס בראיות.

בסופו של דבר נקבע שהחלטת המועצה לא להעניק חסינות לא הייתה סבירה, והוא זכאי לחסינות מטעם המדינה. התוצאה היא שהתביעה נגד הרב בדיחי נדחתה ומועצת הרבנות הראשית נשארה כנתבעת בתיק. המועצה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.