תביעת אב לא תתקבל לפני שבתו תעבור טיפול

דייני הרבני סירבו לעסוק בתביעת רכוש שהגיש גבר גרוש עד שבתו, המתנכרת לאמה, תגיע למטפלת רגשית: "למנוע סרבנות קשר"

עו"ד איתן שלו סולקין | פסקדיןפורסם: 11.02.20 , 15:29

בית הדין הרבני בתל אביב קבע לאחרונה שלא ידון בתביעת רכוש שכרך בעל לתביעת הגירושין שהגיש, כל עוד הוא מסרב לקחת לטיפול פסיכולוגי את בתו – שמגלה סימני ניכור הורי כלפי אמה. הדיינים הרב יצחק מרוה, הרב רפאל זאב גלב והרב שמעון לביא ציינו כי לנוכח הבעיה הקשה שמציב הניכור ההורי, נדרשו הערכאות השיפוטיות לגבש פתרונות יצירתיים ולהיעזר בחוקים שונים כדי להטיל סנקציות אפקטיביות על הורים שמסרבים לציית להחלטות הנוגעות לטובת הילדים.

התיק מתנהל מזה כשנה וחצי בעצימות רגשית גבוהה בעיקר בכל הנוגע לילדי הזוג, שחלקם מסרב לקיים קשר עם האם עד כדי ניכור הורי ולכן נקבע שהאב ישמש להם כמשמורן זמני. עניינה של אחת הבנות עמד במחלוקת קשה במיוחד בשל החלטה שנתן בית הדין לפני כחודשיים, ובה הורה לאב לקחת אותה לטיפול פסיכולוגי אצל מטפלת שהציעו שירותי הרווחה. האב, שהסתייג מהמטפלת המסוימת, הבהיר כי לא יאפשר לה להתקרב לבתו. בתגובה קבע בית הדין כי לא ידון בתביעתו הרכושית עד שימלא אחר ההחלטה.

דיני משפחה

ניכור הורי – מכת מדינה

מערכת פסקדין

התסמונת שמוכרת כבר משנות ה-50 זכתה רק ב-2019 להתייחסות ראויה מצד מערכת המשפט. ראיון עם דובר העמותה למאבק בתופעה

ניכור הורי – מכת מדינה

האב ביקש מבית הדין לנמק מהיכן שאובה סמכותו להתנות את הדיון הרכושי בקיום החלטות הנוגעות לענייני הילדים. לטענתו, הסנקציות היחידות שיכול בית הדין להטיל עליו הן אלה הקבועות בפקודת בזיון בית המשפט – קנס או מאסר, ואין לו סמכות לפגוע בזכויותיו הרכושיות.

האם טענה מצידה לניכור הורי קשה שנגרם עקב הסתה ממושכת של האב וטענה כי חוסר הצייתנות שלו להחלטות בית הדין וחוסר תום ליבו הצדיקו את החלטת בית הדין.

הדיינים עמדו מאחורי החלטתם וכתבו: "הטיפול בסכסוכי משפחה מחייב גישה כוללת, המאזנת בין זכויות הצדדים לסעדים בענייני גירושין, חלוקת רכוש, משמורת והסדרי שהות של ילדים. בית הדין ובית המשפט מוסמכים להטיל הגבלות שונות על הורה סרבן-ציות להחלטות הנוגעות לטובת הילדים. בין היתר, מוסמכת הערכאה המשפטית לעכב את הליכי חלוקת הרכוש לצורך אכיפת החלטות שעניינן טובת הילדים, ובכללן מתן טיפול רגשי ופסיכולוגי, מניעת ניכור הורי ומניעת סרבנות קשר עם אחד ההורים".

הדיינים ציינו כי הסנקציה שהוטלה על האב מקורה בחוק יחסי ממון המאפשר להתנות איזון משאבים באכיפת החלטות הקשורות לטובת הילדים (כמו עיכוב מכירת דירה שבה הם מתגוררים).

הדיינים הדגישו כי בניגוד לעמדת האב, דווקא שימוש בפקודת ביזיון בית משפט הוא האפשרות האחרונה בה יש לנקוט במקרי סרבנות, שכן קנס עלול לפגוע במזונות הקטינים ולהסלים את הניכור כלפי ההורה האחר.

הדיינים הוסיפו כי ענישה כזו אף לא מספקת מענה מיידי למצב. לכן בתי המשפט מצאו פתרונות יצירתיים באמצעות שימוש במגוון חוקים, בהם חוק הכשרות והאפוטרופסות וחוק ההוצאה לפועל, כדי להטיל על הורים מנכרים סנקציות כמו שלילת רישיון, עיכוב יציאה מהארץ והגבלת שימוש בכרטיס אשראי.

במילים אחרות, הליכי ביזיון הם לא הדרך היחידה ואף לא בהכרח הנכונה כשמדובר ב"סרבן-ציות" שפוגע בטובת הילדים בחוסר תום לב.