"ויקטורי" תבעה חצי מיליון ש' - ולא תקבל דבר
רשת המרכולים טענה שלאורך שנים סירבה עיריית אשדוד לפנות אשפה מסניף בעיר. אבל השופטת שוכנעה שהרשת פשוט ויתרה על שירותי העירייה
בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה
תביעה שהגישה רשת המרכולים "ויקטורי" נגד עיריית אשדוד, שבה דרשה לקבל 520 אלף שקל עבור פינוי אשפה שנאלצה לבצע בעצמה באחד הסניפים. השופטת עירית קויפמן קבעה שהחברה לא הוכיחה שנדרשה על ידי העירייה לפנות אשפה מהנכס, או כי נמנעה ממנה האפשרות להשתמש בשירותי פינוי האשפה של העירייה.
עוד לטענתה, עגלות האשפה הקרובות ביותר של העירייה הוצבו רחוק מהנכס, ושימשו מרכז מסחרי שפעל במקום כך שהן לא נתנו מענה מינימלי לאשפה שהופקה בסניף. לכן, נטען, בלית ברירה נאלצה החברה לפנות את האשפה בעצמה ועל חשבונה, דבר שהיה כרוך בעלויות גבוהות.
בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד אסף אורן טענה ויקטורי שבין השנים 2017-2011 העירייה לא פינתה אשפה מהנכס אף שגבתה ארנונה בהיקף ניכר. ב-2017 עזבה החברה את הנכס. ויקטורי ציינה שכבר עם תחילת פעילותה בעיר ב-2007 סירבה העירייה לפנות אשפה מהסניף, ודרשה מהחברה להציב במקום "דחסן אשפה" ולבצע את הפינוי בעצמה.
משפט כללי
גידל 236 שתילי קנאביס. העונש: עבודות שירות
מערכת פסקדין
התקבל הסדר טיעון בין תושב הדרום לבין המדינה: השופט צבי פורר התחשב בנסיבותיו חייו הקשות של הצעיר, המטפל ב-6 אחים חרשים-אילמים
את העירייה ייצגו עוה"ד טל יבור ולימור ספצ'ק, שטענו כי במהלך כל התקופה עמדו במקום ארבע עגלות פינוי אשפה שנועדו לשרת את ויקטורי ואת יתר הנכסים במרכז המסחרי. לכן, ה"פינוי העצמאי" שביצעה ויקטורי נעשה על דעתה בלבד. עוד נטען שרק ביולי 2016 פנתה ויקטורי לעירייה בנושא לראשונה, ובעקבות זאת הגדילה העירייה לעשות והציבה לרווחת החברה מכולה גדולה לאשפה.
לאחר ניתוח הטענות והעדויות מטעם הצדדים – עובד החברה מחד, ופקח העירייה מאידך – השופטת קויפמן דחתה את עמדת החברה.
היא ציינה כי למעט עדות של סמנכ"ל תפעול ורכש בוויקטורי, החברה לא הציגה אפילו מסמך אחד שממנו ניתן ללמוד שהעירייה דרשה להציב דחסן, או לפנות את האשפה מהנכס. במצב זה השופטת סברה שאין להסתפק בעדות היחידה של הסמנכ"ל, שלא נתמכה באסמכתא.
היא אמנם שוכנעה שהחברה אכן פינתה לפחות חלק מהאשפה באופן עצמאי, אלא שהדבר לא הועיל לוויקטורי שכן לא הוכח שהדבר נעשה בהוראות העירייה או בשל סירובה לפנות אשפה.
השופטת קיבלה את טענת העירייה שלפיה החברה פנתה אליה רק ב-2016, ואף שוכנעה שגם לאחר שהעירייה הציבה מכולה בדצמבר 2016, החברה לא עשתה בה שימוש. ויקטורי דרשה בתביעתה החזר עד אפריל 2017, ומכאן שהחברה בחרה שלא להשתמש בשירותי העירייה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהעירייה לא התרשלה: "לא הוכח קיומם של קיפוח, הפליה, העדר תום לב או פגיעה בהגינות, יושר, צדק טבעי וסבירות". בשל הקביעה שוויקטורי אכן נשאה לפחות בחלק מהוצאות הפינוי ואלו נחסכו מהעירייה, היא לא חויבה בהוצאות משפט.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד אסף אורן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד טל יבור ועו"ד לימור ספצ'ק
- הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
