ניצחון לקריית אתא: לא תפצה על הפקעה

לפני כ-30 שנה הפקיעה העירייה קטע קטן מחלקה לצורך סלילת כביש. בעלי הקרקע תבעו פיצוי, אך ביהמ"ש קבע ששווי השטח לא נפגע

מערכת פסקדיןפורסם: 02.03.20 , 15:36

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה תביעה של יותר ממיליון שקל שהגישו שלושה בעלי קרקע בקריית אתא נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיר. השופט דניאל פיש קיבל את טענת הוועדה המקומית שלפיה החוק לא מטיל עליה חובת פיצוי בגין הפקעת חלק קטן (5%) מהחלקה של התובעים. בתוך כך נדחתה טענת התובעים כי מתקיים במקרה זה חריג לחוק.

התובעים, שיוצגו על ידי עו"ד אלירן חליבה, סיפרו שהם בעלי הזכויות בקרקע הממוקמת בחלק המערבי של העיר. לדבריהם, ב-1990 הופקע חלק מהשטח לצורך הרחבת כביש סמוך מבלי ששולמו להם פיצויים בגין אותה הפקעה.

חוק ונדלן

המעלית קטנה מדי: דיירים יפוצו בחצי מיליון ש'

מערכת פסקדין

רוכשי דירות בבניין שעבר תמ"א 38 תבעו את היזמית, מאחר שהמעלית לא הייתה גדולה מספיק להכיל משפחה בת 4 נפשות. זה נגמר בפשרה

המעלית קטנה מדי: דיירים יפוצו בחצי מיליון ש'

הם הסבירו כי נודע להם על ההפקעה רק בשנים האחרונות לאחר שקיבלו הודעה על בקשה להקים מתקני גז בקרקע וערכו בדיקה של זכויותיהם. לדבריהם, לאחר ההפקעה נחסמה דרך הגישה למגרש ולבית המגורים, מה שפגע ביתרת החלקה.

הוועדה המקומית, שיוצגה על ידי עו"ד אילה סגל-גבסי, טענה כי מדובר בחלקה ששטחה מעל 16,500 מ"ר שהופקע ממנה חלק זעום של כ-5%. היא הדגישה כי על פי הוראות החוק, לא חלה עליה חובה לשלם פיצויי הפקעה כשההפקעה אינה עולה על 40% משטח המגרש.

התובעים השיבו כי חל במקרה הזה החריג שבחוק שאומר שגם כשההפקעה אינה עולה על 40% משטח המגרש, יש לפצות על מלוא השטח שהופקע כאשר יתרת הקרקע לא הושבחה עקב ההפקעה.

הוועדה טענה בתגובה כי מדובר בפרשנות שגויה של החוק ומלשון הסעיף עולה שבעל הקרקע הטוען לתחולת החריג צריך להוכיח ששווי יתרת המגרש פחת. לדבריה, לא רק שיתרת החלקה לא נפגעה, בעקבות התבנית החדשה שהוחלה עליה (ושבעקבותיה בוצעה ההפקעה) יתרת החלקה של התובעים הושבחה ואחוזי הבנייה המאושרים מתוקף התוכנית גדל.

השופט דניאל פיש קיבל את עמדת הוועדה המקומית וקבע שהתובעים לא הוכיחו את עצם זכאותם לקבל פיצוי בגין ההפקעה. הוא הבהיר שהחוק מקנה לוועדה המקומית סמכות להפקיע מקרקעין למטרה ציבורית. בהתאם לחוק אין חובה לשלם פיצויי הפקעה כשההפקעה אינה עולה על 40% מהמגרש.

נקבע כי טענת התובעים שחל החריג שבחוק לא הוכחה. בין היתר, המומחה מטעם בית המשפט קבע כי אין פגיעה ביתרת החלקה בכל הנוגע לניצול זכויות בנייה קיימות ועתידיות.

הוא סיכם כי לא הוכח ששווי יתרת המגרש פחת, להיפך, כתוצאה מהתוכנית שאושרה נראה כי יתרת החלקה הושבחה, שעה שאחוזי הבנייה שאושרו במסגרתה גדלו באופן משמעותי. התובעים חויבו בשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.