467 אלף ש' לפליט שנפצע בעבודה מזדמנת

מבקש מקלט מאריתריאה שבר חוליות בצוואר לאחר שארגז במשקל 25 קילו נפל עליו כשסידר סחורה. שופט קבע שהמעסיקה יצרה סביבת עבודה מסוכנת

עו"ד דורית קורץ | פסקדיןפורסם: 19.03.20 , 23:05

בית משפט השלום בקריות חייב לאחרונה את חברת "זויתן הבידוד" לפצות מבקש מקלט מאריתריאה ששבר את חוליות הצוואר לאחר שנפל עליו ארגז במשקל 25 קילו בזמן שסידר סחורה. השופט מוחמד עלי שוכנע שהחברה יצרה סביבת מסוכנת ולא הדריכה את העובד כראוי, ולכן היא אחראית לנזקיו. יחד עם התגמולים מהביטוח הלאומי יעמוד סכום הפיצוי על כ-467 אלף שקל.

החברה, העוסקת במכירת אביזרים לתעשיית מיזוג אוויר, שכרה את העובד התובע מזדמנת בדצמבר 2014. שלוש שנים לאחר תאונת העבודה שהותירה אותו עם פגיעה משמעותית בצוואר, הוא דרש פיצויים על הנזקים שנגרמו לו.

החברה התכחשה לעצם התרחשות התאונה וטענה כי גם אם העובד נפגע – אין לה אחריות למצבו. לדבריה, גרסתו לא הגיונית בהתחשב בכך שביום שבו לכאורה נפגע כלל לא הגיעה למחסן סחורה, והעובדים ישבו בחוסר מעש.

אלא שהשופט מוחמד עלי ציין כי החברה לא טרחה להגיש ראיות כלשהן להוכיח שהעובדים לא עבדו או כי הסחורה מיאנה להגיע. אל מול חסר ראייתי זה, הביא התובע ראיות ועדויות המעידות בבירור כי התאונה התרחשה באופן שתיאר.

השופט הפנה לעדותו המהימנה והעקבית של התובע, שנתמכה במסמכים רפואיים ובתביעה שהגיש לביטוח לאומי, שהכיר בו כנפגע עבודה. הודגש כי במסגרת חקירה שערך ביטוח לאומי אישר אחד העובדים את גרסת התובע, כשציין שראה אותו שוכב על הרצפה ליד קרטון והסיע אותו לבית החולים. באשר לאחריות החברה נקבע כי מעדויות התובע וחברו עולה כי הקרטונים שנדרש לסדר הונחו באופן מסוכן ובגובה רב.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

בפסק הדין הובהר כי בהתחשב במשקלם הכבד של הארגזים, היה על החברה לדאוג שיונחו בצורה בטוחה שתימנע נפילה, אך היא לא עשתה זאת ובכך יצרה סביבת עבודה מסוכנת. השופט הדגיש שחובות הזהירות החלות על החברה כמעסיקה, בכללן החובה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ולמנוע סיכונים, חלות גם כאשר מדובר בעובדים מזדמנים.

עוד צוין כי מהראיות עלה שבשל קשיי תקשורת לא קיבל התובע הנחיות לביצוע העבודה בבטחה. מכאן, שהחברה אף הפרה את החובה המוטלת עליה בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים).

לנוכח הדברים נקבע כי החברה התרשלה ועליה לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו. נקבע כי התובע נותר עם נכות בשיעור 28% בשל שבר שלא נרפא והגבלה בתנועות הצוואר, ומדובר בנכות שיש לה השפעה תפקודית משמעותית נוכח העובדה שהתובע חסר השכלה והתפרנס מעבודות פיזיות.

בסיכומו של עניין השופט פסק לתובע פיצוי כולל של 417,129 שקל עבור הפסדי שכר ופגיעה בכושר עבודה, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. לאחר ניכוי התגמולים שקיבל מהביטוח הלאומי, חויבה החברה לשלם לו 381,085 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 86 אלף שקל.