חרף ההזנחה: ביהמ"ש סירב למנות אפוטרופוס

גבר בעל מוגבלויות, שמסרב לקבל עזרה, חי בדירה מזוהמת, שותה, נוהג באלימות ולא הולך לטיפול. אחותו וגיסו ביקשו לקבל אחריות, אך סורבו

עו"ד עדי חן | פסקדיןפורסם: 06.04.20 , 23:27

בית המשפט למשפחה בחיפה החליט לאחרונה שלא למנות את גיסו של גבר בעל מוגבלות שכלית כאפוטרופוס על ענייניו הרפואיים והרכושיים, למרות ההזנחה הקשה בביתו וסירובו הנחרץ לקבל עזרה. השופטת גילה ספרא-ברנע קבעה כי נכון לשלב זה היא סבורה שהמינוי עלול להזיק לאיש יותר מאשר להיטיב עמו, ולגרום לו לטראומה נפשית קשה.

ע' מתגורר לבדו מזה שנים בדירה של הוריו המנוחים, כשאחותו, ובעיקר בעלה, נמצאים עמו בקשר חם, דואגים לו ומטפלים בו. לאחרונה הם דיווחו על קשיים רבים לסייע לע', שהפסיק לשתף פעולה עם גיסו, החל לנהוג באלימות ולשתות ומסרב לכל סיוע שמוצע לו. כתוצאה מכך, ביתו מוזנח ואף הוא עצמו לא דואג להיגיינה אישית, לא מתקלח, לא הולך לטיפולים רפואיים, לא משתף פעולה עם מימוש הזכויות המגיעות לו מהרשויות ומסרב בתוקף להכניס מנקה לביתו.

האחות ובעלה הגישו את הבקשה למנות את הבעל כאפוטרופוס הוגשה על מנת שאפשר יהיה להעביר את האיש למסגרת חוץ ביתית עקב ההזנחה הקשה.

ע' סירב לקחת חלק בהליך, ועו"ד שמונה לשמש לו כאפוטרופסית לצורכי ההליך, ציינה כי הוא מתנגד נחרצות למינוי וליציאה מהבית. לדבריה, למרות מוגבלותו הוא עדיין מסוגל להביע דעה עצמאית, ואפשר לסייע לו מבלי לפגוע בחירותו באמצעות עזרה משירותי הרווחה וסביבה תומכת. היא אף הוסיפה שלדעתה המינוי ממילא לא לסייע לפתור את בעיות ההתנהגות של ע'.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

העובדת הסוציאלית מטעם שירותי הרווחה ציינה כי האיש אכן זקוק לסידור במסגרת חוץ-ביתית אך הוא מתנגד לכך נחרצות. על כן היא גיבשה מתווה הדרגתי, כשבשלב הראשון ינסו להוציא אותו לנופש בקהילה ולאחר מכן תיבחן האפשרות להעביר אותו למעון. אם יסרב לפתרונות האמורים, ציינה כי שירותי הסעד ימשיכו במעקב ויעזרו לו. עוד הוסכם כי הגיס יסייע לערוך אצלו "מבצע ניקיון".

השופטת ספרא-ברנע קבעה כי מינוי אפוטרופוס הוא מהלך קיצוני ששולל את חירותו של האדם ומאפשר לאפוטרופוס לבצע פעולות בניגוד לרצונו, ולכן יש להיזהר מפני השימוש באפשרות הזו בטרם עת.

השופטת הוסיפה כי אחת הדרישות בחוק האפוטרופוס היא קיומה של חוות דעת עדכנית המעידה על חוסר כשרות ומסוגלות להתנהל באופן עצמאי, וחוות דעת כזו לא הוגשה בתיק. בנסיבות אלה ולנוכח טיעוני האפוטרופסית לדין והעובדת הסוציאלית קבעה השופטת כי למרות הקשיים שחווים המבקשים המסורים, נראה שכרגע המינוי – שמטרתו להוציא את ע' למסגרת חוץ ביתית – עשוי לפגוע בו יותר מאשר להיטיב עמו.

"כפיית יציאת מר ע' מביתו, שלהבנתי הוא הבית גבו גדל מאז לידתו, עם הוריו כל עוד היו בחיים... כעת, טרם הדבר יהיה הכרחי תהווה, להבנתי פגיעה אנושה בכבודו ובמשמעות חייו. כל הצדדים ציינו את סירובו הנחרץ של מר ע' לעבור מהבית והניסיון מלמד כי מעבר כזה ללא הסכמה עלול להיות טראומטי", כתבה.

לפיכך הבקשה נדחתה והמלצות העזרה והסיוע שגיבשה העובדת הסוציאלית קיבלו תוקף של החלטה. המבקשים לא חויבו בהוצאות משפט בנסיבות.