פיצוי לתינוק עם תסמונת דאון שלא קיבל חיסון

בן חודש וחצי השתייך לקבוצת סיכון אך לא נכלל ברשימת הזכאים לחיסון ה-RSV היקר. נקבע שביה"ח התרשל כשלא עדכן את ההורים על יתרונות החיסון

עו"ד אברהם (בומה) ברחד | פסקדיןפורסם: 07.04.20 , 07:09

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי ההסתדרות המדיצינית הדסה ובית החולים האוניברסיטאי שבירושלים יפצו בכ-100 אלף שקל ילד כבן 9 עם תסמונת דאון, שלקה בדלקת סימפונות חמורה (ברונכיוליטיס) כשהיה בן חודש וחצי. השופט משה תדמור ברנשטיין קבע כי בית החולים התרשל והפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, משום שלא נאמר להוריו שהוא נמצא בקבוצת סיכון להידבקות בווירוס RSV שגורם למחלות נשימתיות קשות.

התובע נולד ב-2011 ואובחן עם תסמונת דאון שלוותה במומים בלב ובלחץ דם ריאתי. הוא אושפז למשך 31 ימים ביחידה לטיפול מיוחד ביילוד. 12 יום לאחר ששוחרר הגיעו עמו הוריו לבית החולים בשל בעיות נשימה ואז התברר כי חלה בברונכיוליטיס עקב הידבקות בנגיף ה-RSV. הוא אושפז למשך שבועיים ולאחר שחרורו טופל בתרופות שונות ונזקק לתוספות חמצן ומעקב קרדיולוגי.

בתביעה שהגיש עם הוריו ב-2015 נטען לרשלנות רפואית עקב אי מתן חיסון מפני הווירוס למרות השתייכותו לקבוצת סיכון שנכללת ברשימת מיועדי החיסון של משרד הבריאות. לחילופין נטען כי גם אם הילד לא היה זכאי לקבל את החיסון, הרי שהצוות הרפואי התרשל כשלא הסביר להורים על יתרונות החיסון במצבו של בנם ולא המליץ להם לפנות לוועדת החריגים של קופת החולים בבקשה למימון.

הנתבעים טענו מנגד כי תינוקות שנולדים עם תסמונת דאון לא נכללים בקבוצה שאושרה לקבלת חיסון אוטומטי, כך שהתובע לא היה זכאי לחיסון ממילא. באשר להמלצה, נטען כי ייתכן שהיה כדאי ליידע את ההורים על החיסון אך מכל מקום סביר להניח שגם הוועדה הייתה דוחה אותם נוכח העובדה שמצבו של הילד לא היה מן החמורים.

(צילום: shutterstock)

השופט תדמור ברנשטיין קבע כי התובע אכן היה בקבוצת סיכון בשל תסמונת הדאון והתסמינים שליוו אותה. עם זאת, הוא לא נכלל בקבוצה המצומצמת שלגביה אושרה זכאות אוטומטית לחיסון נוכח עלותו הגבוהה. משכך נקבע כי בית החולים לא התרשל בכך שלא חיסן אותו מפני הנגיף.

עם זאת, נקבע כי כן הייתה כאן רשלנות באי-מסירת מידע רלוונטי וחשוב עם שחרור התינוק מבית החולים. השופט ציין כי הרופא שטיפל בתובע ציין בעדותו כי מדובר בחיסון חיוני לכל התינוקות, ובפרט לתינוקות בסיכון, דוגמת התינוק. בנוסף הוא הודה בדיעבד כי כדאי היה ליידע את ההורים על האפשרויות העומדות בפניהם.

בנסיבות אלה, היה על בית החולים לצייד את ההורים במידע הרפואי המלא על הסיכונים הבריאותיים הבולטים והאמצעים העומדים בפניהם כדי למנוע אותם דוגמת החיסון והאפשרות לפנות לוועדת החריגים.

עם זאת, השופט ציין כי הפיצויים צריכים להיות מתונים בהתחשב בכך שלא בטוח שההורים היו משיגים את החיסון בזמן גם אם המידע היה נמסר להם, ומאחר שהחיסון לא בהכרח מונע את המחלה וההשפעה מסתכמת לעיתים בהחלשת הסימפטומים בלבד.

משכך הוערך הפיצוי הראוי לתובע בגין אובדן סיכויי החלמה חלקיים ב-75 אלף שקל. לסכום זה יתווספו שכר טרחת עו"ד בסך 17,500 שקל והוצאות משפט.