תביעת חטיפה: ילדה תחזור עם אביה לארה"ב

זוג שנמצא ברילוקיישן בקליפורניה חזר לארץ כדי להסדיר את הוויזה. אלא שהאם החליטה שהיא לא שבה, וניסתה להשאיר את הבת בארץ. מה נקבע?

עו"ד נירה בן דוד | פסקדיןפורסם: 17.04.20 , 08:27

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת חטיפה לפי אמנת האג שהגיש אב לפעוטה כבת שנה וחצי, לאחר שאמה הודיעה שלא תחזור עמו לארה"ב, לשם עברו לפני כשנתיים לרילוקיישן. השופטת תמר סנונית פורר אישרה לאב לשוב עם בתו, ודחתה את טענת האם שלפיה החזרה לארה"ב מסכנת את בריאותה בשל מגפת הקורונה.

הפעוטה נולדה בארה"ב והיא אזרחית אמריקנית. לפני כמה חודשים הגיעו הוריה ארצה כדי להסדיר את אשרת השהייה בארה"ב, והאם ניצלה את הביקור כדי להגיש תביעת גירושין שבמסגרתה הוציאה צווי עיכוב יציאה נגד האב והילדה. במקביל היא הודיעה שלא תחזור לארה"ב וביטלה את הריאיון בשגרירות.

בתביעה שהגיש האב לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) הוא טען שהאם מפרה את זכויות המשמורת המוקנות לו לפי הדין בקליפורניה – המדינה שבה חיו. הוא הבהיר כי מקום המגורים הרגיל של בתם הוא ארה"ב, וביקש לאפשר לו לשוב עמה לביתם.

האם טענה מנגד שמשמעות קבלת התביעה היא ניתוק בינה לבין בתה, שכן היא כבר לא יכולה לחזור לארה"ב. היא הדגישה שמדובר בפעוטה שמקום "מגוריה" בזרועותיה, והיא צריכה להישאר לצידה. בנוסף, ציינה, הדין הקליפורני כלל לא רלוונטי משום שבהסכם הממון בינה לבין האב נקבע שהליכים ביניהם צריכים להתנהל בישראל ולפי הדין הישראלי.

לדבריה, לבתה ייגרם נזק נפשי חמור אם תורחק ממנה, מה גם שתיחשף לסכנה בריאותית בשל התפשטות הקורונה בקליפורניה. האב השיב כי דווקא במובן הזה מוטב לילדה להיות בארה"ב, שם יש לה ביטוח רפואי נרחב.

(צילום: shutterstock)

השופטת תמר סנונית פורר קבעה כי מקום המגורים הרגיל של הילדה הוא בארה"ב, וציינה כי הגישה של האם, שלפיה מקומם של פעוטות הוא בהכרח לצד ההורה המטפל, לא תואמת את האמנה ועשויה לעודד חטיפות ילדים. נקבע כי לקטינה אין זיקה לישראל: הוריה ניתקו תושבות, האב חתום על הסכם העסקה ארוך טווח בחברה אמריקנית, הילדה נולדה בארה"ב, שם היא רשומה לגן ומחזיקה בביטוח בריאות, ואין לה אזרחות ישראלית.

עוד ציינה השופטת כי הראיות מעידות בבירור שההגעה לישראל הייתה זמנית, ולכן מיום שהאם ביטלה את הריאיון בשגרירות והכריזה על סירוב להחזיר את הילדה לארה"ב, היא הפרה את זכויות המשמורת המוקנות לאב מכוח הדין הקליפורני. בהקשר זה השופטת הבהירה שהסכם ממון לא יכול לגבור על הוראות אמנת האג, ולפיהן שאלת החטיפה צריכה להיבחן לפי חוקי המדינה שבה התגורר הילד.

השופטת הוסיפה כי האם לא יכולה לטעון שייגרם לילדה נזק עקב ניתוק שהיא עצמה גורמת לו וכאשר אין מניעה שתחזור לארה"ב.

באשר למגיפה, הובהר כי הקורונה התפשטה בשתי המדינות, ובית המשפט חייב למנוע ניצול של מצב החירום להפרת זכויות של ילדים והוריהם. לפיכך, תביעת האב התקבלה והוא יוכל לחזור עם בתו לארה"ב. היה והאם תחליט שהיא מעוניינת לחזור גם כן, הוא ירכוש לה כרטיס טיסה ויממן עבורה שכר דירה לשישה חודשים. האם חויבה בהוצאות של 58,500 שקל.