אחרי 30 שנה: הפטר מחוב לקורבן התעללות
אישה שחוותה נסיבות חיים קשות צברה חוב של 630 אלף שקל, חלקו בזמן שהייתה מוגבלת באמצעים. למרות זאת, הוצאה לפועל קיבלה את בקשתה
הפטר מותנה לחייבת מוגבלת באמצעים שם סוף ל-30 שנות הליכים ולחובות של כ-630 אלף שקל ל-34 נושים: רשם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים שי קידר קבע לאחרונה
כי הנושים לא יפיקו כל תועלת מהמשך ההליך לנוכח העובדה שלחייבת בת ה-60, המוכרת כנכה עקב התעללות מינית קשה ומתקיימת מקצבאות, אין נכסים או כושר השתכרות.
הנושים בתיק לא התנגדו להפטר אך בנק הפועלים טען כי החייבת התנהלה בחוסר תום לב כשנטלה הלוואות בעודה מוגבלת באמצעים והעניקה את רוב הכספים לאחיה במקום לנושים. לשיטת הבנק התנהלות זו מצדיקה לדחות את הבקשה או לכל הפחות להחריג את החוב כלפיו מההפטר.
בשנת 2000 אוחדו תיקי ההוצאה לפועל נגד החייבת, ומאז היא משלמת מדי חודש 100 שקל לכלל הנושים, שלהם הייתה חייבת אז יותר מ-800 אלף שקל. כיום, אחרי 20 שנים, החוב עומד על כ-630 אלף שקל ובנוסף היא צברה חוב חדש של כ-150 אלף שקל לבנק הפועלים.
בבקשה שהגישה לצו הפטר היא טענה כי היא מתקיימת מקצבאות נכות וסבסוד סוציאלי, חיה בצמצום רב ואין לה כל נכסים שיכולים להועיל לנושים. החייבת הסבירה כי צברה את רוב החובות לאחר שבעלה הידרדר לסמים ולא עבד. הם איבדו את הדירה שלהם ולאחר שהתגרשו התגוררה עם ילדיה באוהלים עד שקיבלה אישור לדיור ציבורי. החייבת הגישה מסמכים שתמכו בטענותיה לגבי מצבה הכלכלי וההיסטוריה הקשה של ההתעללות שעברה.
באשר לחוב לבנק, היא ציינה כי פתחה את החשבון לצורך קבלת הקצבאות ומעולם לא הסתירה את מצבה. לדבריה, בחלק מהכספים השתמשה למחייה אך נתנה לאחיה כ-70-60 אלף שקל לאחר שהסתבך עם עבריינים שאיימו עליה.
(צילום: shutterstock)
הרשם קידר ציין כי שאלת תום הלב היא אכן עניין קריטי בהליכי חדלות פירעון, בפרט מאחר שמתן הפטר הוא "חסד המחוקק". אלא שלמרות התנהלות החייבת אין הצדקה לדחות את הבקשה שלה באופן מוחלט.
הרשם הזכיר כי הבנק העניק לחייבת הלוואות אף שכאחד המוסדות הפיננסיים החזקים במשק יכול היה לדעת על מצבה ב"לחיצת כפתור". הוא הוסיף, כי אף שהעברת הכספים לאח אכן הייתה פסולה, לא ניתן להתעלם מהנסיבות שאפפו אותה, מכך שלפחות חלק מההלוואות שימשו למחיית החייבת וזהו המעשה השגוי היחיד שביצעה לאורך שנים של הליכים.
עוד צוין כי המשך ההליך לא ישרת אף אחד: התשלום החודשי לא מכסה אפילו את הריבית בתיק בעוד שהנושים נאלצים לשאת בהוצאות של ליווי משפטי, לחייבת אין נכסים או כושר השתכרות ואין ממש סיכוי לכיסוי משמעותי של החוב. בנסיבות אלה האינטרס של שיקום החייבת, קבע, גובר על האינטרס הציבורי בגבייה יעילה, בפרט נוכח חוק חדלות פירעון, ששם את שיקום החייבים כמטרה ראשונה במעלה.
ואולם, הרשם איזן את החלטתו כשקבע כי ההפטר לא יחול על החוב לבנק ויינתן בכפוף לתשלום של 15,000 שקלים ליתר הנושים. לא נפסקו הוצאות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- בהחלטה לא צוינו שמות עו"ד
- עו"ד מורן וקסלבלט עוסקת בהוצאה לפועל
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
