קרדיולוג עבר התקף לב - והוכר כנפגע עבודה
בכיר באסף הרופא התרגז על היעדרות אחד הרופאים והתמוטט. ביטוח לאומי התעקש שלא מדובר בתאונת עבודה, אבל בית המשפט חשב אחרת
בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה
להכיר בקרדיולוג בכיר בבית החולים אסף הרופא כנפגע עבודה בעקבות התקף לב שבו לקה לאחר שהתרגז על כך שאחד הרופאים במחלקה נעדר ממשמרת. השופט אורן שגב מתח ביקורת חריפה על ההתנגדות העיקשת של ביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה למרות חוות דעת מומחה ועדויות שתמכו בגרסת הרופא.
אלא שהמוסד לא קיבל את ההמלצה ועמד על כך שיש לדחות את התביעה. בין היתר נטען מטעמו כי בתביעה המקורית לא כתב התובע שמדובר באירוע חריג. יתרה מכך, מהעדויות עלה כי הרופא שעליו כעס נעדר פעמים רבות כך שזה לא היה מפתיע, ואפילו המומחה הממונה ציין כי היעדרות רופאים היא לא עניין חריג.
התובע שימש סגן מנהל המערך הקרדיולוגי והיה אחראי על שיבוץ הרופאים במחלקה. יום אחד הוא התפרץ בזעם לאחר שרופא הודיע שלא יגיע למשמרת ומיד לאחר מכן חש בכאבים בחזה שבהמשך אובחנו כהתקף לב. כמה חודשים אחרי האירוע דחה ביטוח לאומי את התביעה שהגיש להכרה כנפגע עבודה בטענה שלא התרחש בעבודתו אירוע חריג כנדרש בחוק, והתובע פנה לעזרתו של לבית הדין לעבודה.
מומחה שמינה השופט שגב לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין ההתקף ציין בחוות דעתו כי חסר לו מידע עובדתי על טיב ההתרחשות, בהתחשב בכך שבאופן עקרוני היעדרות היא לא מצב נדיר בבית חולים גדול. עם זאת, הוא ציין כי סמיכות הזמנים בין ההתרגזות לבין התפתחות ההתקף מעידה בבירור על קשר סיבתי בין השניים.
בעקבות החסר העובדתי התקיימו שני דיונים שבהם נשמעו עדויות מטעם התובע וחבריו לעבודה, שלאחריהם קבע השופט שגב כי התגובה של התובע אכן הייתה חריגה והמליץ לביטוח לאומי לסגת מעמדתו.
(צילום: shutterstock)
הרופא התובע טען לעומת זאת כי העדויות וחוות דעת המומחה מעידות באופן חד-משמעי כי ההתקף נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה. הוא הדגיש כי "אירוע חריג" לפי החוק לא חייב להיות מקרה חד-פעמי שלא היה כמוהו מעולם, ומה שחשוב היא התגובה שלו לסיטואציה שהתרחשה באותו הרגע.
ואכן, השופט שגב לא מצא הסבר לגישה של הביטוח הלאומי לאור קביעת המומחה בדבר הקשר הסיבתי בין הדחק הנפשי לבין ההתקף והעדויות שהעלו בבירור כי הכעס והרוגז היו חריגים בעוצמתם. הוא מתח ביקורת על הניסיון להיתפס לניסוח של טופס התביעה הראשוני כאילו התובע משפטן שאמור להכיר את המינוח המדויק בחוק.
השופט הוסיף כי גרסתו העובדתית של התובע הייתה אמינה, התיישבה עם העדויות ועם המצב האובייקטיבי שלא היה שנוי במחלוקת, שלפיו ההיעדרות הפתאומית יצרה בעיה. בפסק הדין צוין כי דווקא העובדה שהיה זה רופא שנהג להיעדר מחזקת את גרסת התובע שמבחינתו היה זה שיא שהוביל להתפרצות חריגה. בנוסף נקבע כי ההערה של המומחה שהיעדרות אינה אירוע נדיר לא שוללת את החוויה הסובייקטיבית של התובע באותו היום.
בסיכומו של דבר מצא השופט שלא הייתה הצדקה לגישה "העיקשת והבלתי מתפשרת" של ביטוח לאומי, והתביעה התקבלה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד דוד שוורצבאום
- ב"כ הנתבע: עו"ד עדי אשכנזי מהלשכה המשפטית של ביטוח לאומי
- עו"ד טליה רג'ואן עוסקת בנזיקין
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
