מחיר הבגידה: ישלם לגרושתו 555 אלף שקל

בעל טען שגרושתו הפסידה את זכאותה משום שגרמה לפירוק הנישואים בכך שסירבה לקיים יחסים וטיפחה קריירה. אבל הדיינים חשבו אחרת

מערכת פסקדיןפורסם: 11.05.20 , 07:22

בית הדין הרבני בירושלים קיבל לאחרונה תביעה לתשלום דמי כתובה מלאים של 555 אלף שקל: הדיינים - הרב יצחק זר, הרב גדעון שריון והרב דוד בירדוגו - דחו את טענת הבעל לשעבר שלפיה גרושתו הפסידה את הכתובה משום שסירבה לקיים יחסי אישות, דאגה לקריירה שלה במקום לבית והגישה את תביעת הגירושין. הם קבעו כי מי שגרם לפירוק הנישואין הוא הבעל, שבגד באשתו ועזב את הבית לפני הגשת התביעה.

בני הזוג היו נשואים במשך 25 שנים. ב-2017 פתח הבעל תיק יישוב סכסוך לאחר שאשתו גילתה שבגד בה עם אחרת, וכעבור ארבעה חודשים הגישה האישה תביעת גירושין. לפני כשנתיים בני הזוג באופן רשמי ונותר לבית הדין הרבני לדון בתביעה הכתובה שהגישה האישה באמצעות עו"ד אהרון הלוי.

האישה טענה כי לבעלה היו התפרצויות זעם ובשלב מסוים פרק עול והפסיק לשמור שבת. ואולם, טענתה המרכזית עסקה בבגידה. לדבריה, היא הגישה את התביעה לאחר שגילתה שהוא בוגד בה, התעמתה עמו והוא הודה במעשיו ואף פתח בהליך יישוב סכסוך. האישה טענה כי לנוכח התנהלותו ברור שהוא אחראי לפירוק הנישואים ולכן יש לחייב אותו במלוא הכתובה.

מנגד טען הבעל באמצעות עו"ד ריבי אוחיון כי במשך שנים גרושתו לא נהגה כאישה וכרעיה: היא סירבה לקיים יחסי אישות, הזניחה את עבודות הבית לטובת הקריירה ולבסוף זרקה אותו מהבית ותבעה גירושין. הוא הוסיף כי פניו לא היו לגירושין וכי הקשר עם זוגתו הנוכחית החל רק לאחר הגשת התביעה. לכן, לשיטתו, אשתו צריכה להפסיד את הכתובה עקב מרידה.

(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

לחלופין הוא טען כי גם אם יחויב בכתובה יש להפחית את הסכום משמעותית, שכן במסגרת חלוקת הרכוש לקח על עצמו חוב של 21 אלף שקל וויתר על זכויותיה הפנסיוניות של גרושתו.

אבל הדיינים קבעו שהבעל אחראי לפירוק הבית. הם לא האמינו לגרסתו בנוגע למאהבת מאחר שסתר עצמו, התחמק ממתן תשובות ברורות ואף סירב למסור להם את הטלפון שלו כדי שיוכלו להבין מתי החל הקשר. הם התקשו להאמין שהקשר הפך זוגי בדיוק כשהאישה הגישה תביעת גירושין שהתבססה על טענת בגידה. יתרה מכך הם ציינו כי הבעל עזב את הבית לפני הגשת התביעה ולא הוכיח כי הוכרח לעשות זאת בניגוד לרצונו.

באשר לטענות בדבר התנהלות האישה ציינו הדיינים כי מעבר לכך שלא הוכחו בראיות הרי שלפי ההלכה לא ניתן לשלול כתובה אם הבעל לא הכריז על המרידה ונתן התראה.

לגבי סכום הכתובה נקבע בדעת רוב כי אין מקום לקזז דבר כיוון שהצדדים לא ערכו איזון משאבים אלא הגיעו להסכמה כי כל צד יישאר עם זכויותיו. לפיכך, פסיקת מלוא הסכום לא תוביל למה שנקרא "כפל הטבות".

על כן נקבע כי האישה לא הפסידה את הכתובה. בנוגע לסכום, דעת המיעוט סברה כי הבעל צריך לשלם רק 180 אלף שקל אך דעת הרוב המכריעה פסקה שעליו לשלם את מלוא דמי הכתובה בסך 555 אלף שקל.