נכה סווגה כעקרת בית אף שעבדה רוב חייה

הקביעה של ביטוח לאומי הייתה משמעותית משום שתנאי הזכאות לקצבה מחמירים לעומת אלה של אישה עובדת. בית הדין לעבודה שקיבל את תביעתה

עו"ד לינוי אולניק | פסקדיןפורסם: 10.05.20 , 21:58

בית הדין לעבודה בתל אביב ביטל לאחרונה החלטה של ביטוח לאומי לבחון זכאות של אישה לקצבת נכות במסלול של עקרת בית ולא של עובדת, משום שלא עבדה בפועל לפני הגשת התביעה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש הבהירה שמדובר באישה שנאלצה להפסיק לעבוד בשל בעיות אורתופדיות קשות וקיבלה מחברת הביטוח קצבת אובדן כושר עבודה שנחשבת כתחליף הכנסה.

ב-2005 הגישה האישה תביעה לקצבת נכות אך מאחר שנקבעו לה רק 30% נכות - היא לא הייתה זכאית לקצבה. כמה שנים לאחר מכן היא יצאה לפנסיה מוקדמת עקב אובדן כושר עבודה וב-2013 הגישה תביעה נוספת לקצבת נכות וטענה להחמרה. טענתה התקבלה לאחר הליכים ארוכים ועררים על החלטות הוועדות הרפואיות.

אלא שאז הודיע ביטוח לאומי שהוא בוחן את הזכאות שלה לקצבה במסלול של "עקרת בית" ולא "מבוטחת משתכרת". החלטה זו הייתה בעייתית עבורה כיוון שתנאי הזכאות של עקרת בית נוקשים יותר ומחייבים הוכחה לצמצום משמעותי של 50% ומעלה ביכולת לבצע עבודות משק בית. בשל כך היא הגישה את התביעה הנוכחית שבה טענה כי ביטוח לאומי טעה במסלול שבחר.

התובעת טענה כי אי הכושר שלה צריך להיבחן כעובדת משום שלאורך שנים ארוכות עבדה, התפרנסה ושילמה דמי ביטוח. התובעת הדגישה כי את התביעה הראשונה הגישה לביטוח לאומי כשעוד עבדה. כלומר, במועד שבו נגרם לה אובדן כושר עבודה מסוים היא עבדה ולא הייתה עקרת בית – וזהו המועד הקובע.

(צילום: Shutterstock)

התובעת ציינה כי ביטוח לאומי המשיך לראות בה כעובדת גם לאחר שעזבה את העבודה, ולראייה – הוא לא שילם לה תוספת תלויים על ילדיה משום שקיבלה מחברת הביטוח קצבה על אבדן כושר עבודה, שנחשבת כתחליף הכנסה.

לעומת זאת, ביטוח לאומי טען כי המועד הקובע הוא 2013, אז הגישה תביעה לקצבת נכות. באותו הזמן התובעת כבר לא עבדה תקופה ארוכה ולכן לא צברה את תקופת ההעסקה הנדרשת – 12 חודשי עבודה רצופים או 24 חודשי עבודה בשנתיים. עוד טען המוסד כי הפנסיה המוקדמת לא נחשבת לשכר.

השופטת אסנת רובוביץ-ברכש לא קיבלה את עמדת הביטוח הלאומי. קצבת אובדן כושר, קבעה, נחשבת תחליף הכנסה ואף מוגדרת כך בחוק הביטוח הלאומי ובפקודת מס הכנסה. יתרה מכך, ביטוח לאומי עצמו סיווג את התובעת כעובדת אחרי שהחלה לקבל את הקצבה.

השופטת הוסיפה כי היא לא מקבלת את נקודת הזמן שקבע ביטוח לאומי לצורך בחינת הזכאות נוכח העובדה שהתובעת הוכרה כנכה עוד לפני שהפסיקה לעבוד. יתרה מכך, הוכח שהכנסתה נפגעה משמעותית כבר ב-2007 בשל הליקויים הרפואיים. כלומר, הנכות השפיעה על יכולת ההשתכרות שלה בזמן שעבדה.

לפיכך התביעה התקבלה ונקבע כי התובעת לא הייתה עקרת בית במועדים הרלוונטיים, ובחינת הזכאות שלה צריכה להיבחן לפי מסלול של "מבוטחת משתכרת". ביטוח לאומי חויב בשכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל.