שופט: מפגשי אם ביולוגית ובנה צומצמו בלי סיבה

הקטין השוהה באומנה רואה את אמו פעם בשבועיים. הרווחה המליצה לשנות את המתכונת ללא נימוק. בית המשפט הורה להחזיר אותה לסדרה

עו"ד רחמים טובים | פסקדיןפורסם: 16.06.20 , 15:38

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אם לילד כבן 9 ששוהה במשפחת אומנה, בעקבות החלטת בית המשפט למשפחה לצמצם את המפגשים שלה עמו ולקיים חלק מהם תחת פיקוח. השופט חננאל שרעבי קבע כי ההחלטה התבססה על המלצה שניתנה על ידי שירותי הרווחה ללא כל סיבה מוצדקת, והורה להחזיר את המפגשים למתכונת המקורית.

הילד הוכר כקטין נזקק כשהיה בן שנתיים וחצי בעקבות קשיי תפקוד של הוריו וב-2013 הוצא למשפחת אומנה שבה הוא שוהה עד היום. במהלך השנים התגרשה האם מהאב, טיפלה בעצמה ומצבה השתפר באופן משמעותי. בעקבות זאת התירו לה להיפגש עם הילד ומזה כעשרה חודשים היא לוקחת אותו לביתה פעם בשבועיים למשך שלוש שעות.

בתחילת השנה הגישה האם בקשה להחזיר את הילד לידיה אך נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד גורמי הרווחה שהתעקשו שהילד צריך להישאר באומנה. תוך כדי הדיונים בבקשה המליצה ועדה לתכנון טיפול מטעם שירותי הרווחה לשנות את המפגשים כך שאחד מהם יתקיים תחת פיקוח ויימשך שעה-שעה וחצי בלבד ורק במפגש הנוסף תורשה האם לקחת את הילד לביתה.

האם התנגדה להמלצת הוועדה וטענה כי גורמי הרווחה מתנכלים לה. אלא שבית המשפט למשפחה לא מצא לנכון לסטות מההמלצה שנתמכה גם על ידי האפוטרופסית לדין שמונתה לקטין.

(צילום: Shutterstock)

בבקשת רשות ערעור שהגישה האם לפני כחודשיים היא טענה כי בית המשפט אישר את ההמלצה בלי לקיים דיון למרות שביקשה זאת שוב ושוב. עוד היא טענה כי לא הייתה כל הצדקה לצמצם את זמני השהות שלה עם בנה או לקיים חלק מהם בפיקוח. האם הדגישה כי עברה שינוי עצום וכי שירותי הרווחה אישרו שהבית שלה מסודר, נקי וערוך לאירוח הילד.

האם טענה כי המלצת הרווחה נבעה לכאורה מקושי שחווה הילד בסיום המפגשים. אלא שלטענתה, במקום להעניש אותה ולפגוע בקשר היה על גורמי הרווחה לתת לה כלים שיעזרו לה להקל על הילד להיפרד ממנה.

הרווחה כלל לא הגיבה לבקשה ואילו האפוטרופסית לדין התנגדה לשינוי ההחלטה שלטעמה ניתנה לטובת הילד שכן האם זקוקה להדרכה וליווי אך מסרבת להשתלב בתוכנית טיפולית.

אבל השופט חננאל שרעבי קיבל את הערעור והורה שלא לשנות את מתכונת המפגשים המקורית. בהחלטה נקבע כי בית המשפט למשפחה לא פירט את הסיבות שהובילו אותו לאמץ את המלצת הוועדה כלשונה. זאת, כאשר עיון בפרוטוקול הוועדה לא מגלה כל נימוק שהצדיק שינוי בזמני השהות.

הוא ציין כי אף אם הילד חווה קושי מסוים זו לא סיבה לפגוע בקשר עם האם, שהראתה התקדמות חיובית. את הקושי אפשר לפתור בהדרכה או בטיפול, ובהקשר הזה העיר לאם שעליה לשתף פעולה.

השופט ציין עוד כי אינו מבין את ההמלצה: אם מותר לאם לקחת את הילד באחד המפגשים לביתה מה ההיגיון שהדבר ייאסר עליה במפגש הבא?

בסיכומו של עניין, השופט לא שוכנע שבשלב זה המשך המתכונת של פעמיים בשבוע למשך 3 שעות בבית האם ייפגע בטובת הילד, וביטל את החלטת בית המשפט למשפחה.