שתף קטע נבחר

הבנק יחזיר 637 אלף ש' לחברה חדלת פירעון

בנק לאומי חויב להשיב את הסכום לקופת כלל הנושים: בית המשפט הבהיר כי עקרון השוויון בין נושים יכול לחול גם לפני פתיחת ההליך

בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה בקשה של הנאמן שמונה לחברת "היי ווד דבליו תעשיות" במסגרת הליך חדלות פירעון שנפתח בעניינה: השופט עאטף עיילבוני הורה לבנק לאומי להשיב סכומים שגבה מחשבון החברה המתנהל אצלו אחרי שהיא ביקשה לאשר הסדר נושים ולפני שהגישה את הבקשה לצו לפתיחת הליכים.

 

במרץ 2020 נקטה חברת "היי ווד דבליו תעשיות" הליך לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המאפשר לאשר הסדר חוב מול נושים ללא כניסה להליך חדלות פירעון. בית המשפט הוציא צו עיכוב הליכים וצו איסור דיספוזיציה בנכסי החברה שלפיו אין להעביר נכסים או זכויות של החברה לצד שלישי כלשהו, אלא באישור בית המשפט. באפריל נדחתה הבקשה לאישור הסדר החוב.

 

למחרת החברה הגישה בקשה לצו פתיחת הליכים ונכנסה להליך חדלות פירעון. בית המשפט הוציא צו עיכוב הליכים נוסף והורה על הותרת צו איסור הדיספוזיציה שניתן בהליך הקודם על כנו. בית המשפט נעתר הפעם לבקשה ולחברה מונה נאמן.

 

הנאמן ביקש להורות לבנק לאומי לישראל להעביר כספים שגבה בתקופה שבין שני ההליכים מחשבון החברה המתנהל אצלו. הוא הבהיר כי חובות החברה מסתכמים בסך של יותר מ-73 מיליון שקל, מתוכם 21 מיליון שקל לבנק לאומי.

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

על פי בקשת הנאמן, לאחר שהגישה החברה את הבקשה לאישור הסדר נושים ולפני שביקשה צו לפתיחת הליכים, הופקדו בחשבונה 637,853 שקל בגין החזרי מע"מ וסליקת כרטיסי אשראי. הבנק גבה את הכספים על חשבון חוב החברה כלפיו, שעה שצו עיכוב ההליכים וצו איסור הדיספוזיציה עמדו על כנם.

 

הנאמן הדגיש את "עיקרון העל" בדיני חדלות הפירעון בדבר שוויון בין הנושים, שחל לדבריו גם בהקשר של הוראות חלק י׳ לחוק כשמדובר בבקשה לאשר הסדר ללא צו פתיחת הליכים.

 

מנגד, הבנק טען כי החוק קובע שתוצאות הליכי חדלות הפירעון יחולו רק ממועד מתן צו פתיחת ההליכים, ולא באופן רטרואקטיבי. בנסיבות אלה אין יסוד לדרישת הנאמן להורות על השבה של כספים שהופקדו בחשבון החברה עוד קודם להגשת הבקשה לפתיחת הליכים וכאשר עדיין לא התנהלות הליכי חדלות פירעון נגד החברה.

 

השופט עאטף עיילבוני הבהיר את התכלית החקיקתית העומדת בבסיס חלק י' לחוק – לאפשר לתאגיד או לנושה של התאגיד להביא הסדר חוב לאישור בית המשפט, ללא התוצאות הנובעות ממתן צו לפתיחת הליכים. ואולם, לדבריו, אין בעצם הגשת בקשה מעין זו משום קביעה שאותו תאגיד הוא בהכרח לא חדל פירעון.

 

עוד הבהיר השופט כי לבית המשפט סמכות לבטל פעולה המעדיפה נושה בתנאים מסוימים, גם אם הפעולה נעשתה לפני צו פתיחת ההליכים. זאת, במצב בו החייב נמצא דה פקטו בחדלות פירעון.

 

לדבריו, החברה הפכה לחדלת פירעון כבר בהליך הראשון ומצב זה היה ידוע לבנק. "עצם הגשת הבקשה להסדר לפי חלק י' היא אירוע מכונן, המצדיק בחינת טובתם של כלל הנושים במסגרת הליך קולקטיבי אחד", כתב.

 

זאת ועוד, על פי לשונו הברורה של צו עיכוב ההליכים הבנק לא היה רשאי לגבות את כספי החברה שהופקדו בחשבונה. בנסיבות אלה הורה השופט לבנק לשלם לקופת ההפעלה סך של 637,853 שקל.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ החברה: עו"ד חובב ביטון, עו"ד אמיר ברטוב
  • ב"כ המשיב: עו"ד מטרי, עו"ד מאירי ושות'
  • עו"ד ארז הימן עוסק בבנקים
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
בנק לאומי
צילום: רויטרס
צילום: פז בר
עו"ד ארז הימן
צילום: פז בר
מומלצים