כך עצרה תוכנית פינוי-בינוי פרויקט תמ"א 38

יזמי תמ"א בירושלים ערערו על החלטה להקפיא לשנה מתן היתרים באזור עקב הכנת תוכנית פינוי. אבל ועדת המשנה לעררים מצאה את ההחלטה סבירה

עו"ד אודליה נמיר | פסקדיןפורסם: 02.07.20 , 15:33

ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה לאחרונה ערר שהגישו יזמי פרויקט תמ"א 38 בבניין בירושלים, שמחו על החלטת הוועדה המחוזית לעצור למשך שנה את הוצאת היתרי הבנייה במתחם שבו נמצא הבניין, עקב קידום תכנית פינוי-בינוי. ועדת הערר קבעה שההחלטה ניתנה בסמכות וכי יש העדפה לתכנון כולל בראייה מתחמית.

ב-2017 הגישו יזמים לוועדה המקומית ירושלים תכנית לפינוי בינוי במתחם בן כ-7.25 דונם בעיר. על פי התוכנית, יפונו 72 דירות וייבנו 368 דירות חדשות בשכונה.

הוועדה המקומית תמכה ביוזמה וביקשה מהוועדה המחוזית להפעיל את סמכותה בחוק ולהגביל הוצאת היתרי בנייה במתחם בתקופת הכנת התוכנית. זאת, על מנת למנוע מצב בו יוצאו היתרי בנייה שבסופו של דבר יגבילו את מימוש התוכנית שתתקבל.

הוועדה המחוזית ק---יבלה את הבקשה וקבעה שבמשך שנה מיום פרסום התכנית (ינואר 2020) לא יוצאו היתרי בנייה לנכסים במתחם. על ההחלטה הוגש ערר על ידי יזמים שמאז 2018 מקדמים פרויקט תמ"א 38 בבניין שנמצא באזור המוגבל.

הם טענו כי יזמי תכנית הפינוי בינוי התנהלו באופן לא ראוי כשהחתימו דירות בבניין על הסכם פינוי בינוי אף שאלה כבר חתמו על הסכם התמ"א. כמו כן לטענתם, ליזמי הפינוי בינוי אין את הרוב המינימלי הנדרש להגשת התכנית.

עוד נטען כי הוועדה המקומית התנהלה באופן לא ראוי כשהסכימה לפרויקט התמ"א עוד ב-2015 אך במקביל תמכה בקידום תכנית הפינוי בינוי ובקביעת תנאים שלא יאפשרו את אישור התמ"א.

העוררים העלו גם טענה נגד סמכות הוועדה המחוזית לקבל החלטה המגבילה את האפשרות להוציא היתרים לפי תמ"א 38, בשל היותה תכנית כלל ארצית.

(צילום: Shutterstock)

הוועדה המחוזית טענה בתגובה כי החלטתה תומכת בהתחדשות המתחם ובמתן מענה ליחידות דיור, תוך חידוש ושדרוג התשתית הציבורית. לדבריה, השתכנעה כי קיימת הצדקה להגבלת הוצאת היתרי בנייה באזור, שכן זו עשויה לסכל את ההתחדשות העירונית ולמנוע תכנון ראוי בראייה מתחמית.

עוד היא ציינה כי המועצה הארצית נותנת עדיפות ברורה לתכנון התחדשות עירונית בראייה מתחמית וכוללת, ואף מטילה ספק בעמידות החיזוק המתבצע במסגרת פרויקטים של תמ"א 38.

ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות עו"ד שמרית גולן, דחתה את הערר. היא קבעה כי ההחלטה לקבוע את תקופת התנאים לשנה בלבד מאזנת את הפגיעה בעוררים עם האינטרס הציבורי שבקידום התוכנית.

הוועדה ציינה כי ישנה עדיפות לתכנון מתחמי כולל על פני הכרעות תכנוניות נקודתיות, וכי לעתים קרובות האינטרס הציבורי שבתוכנית פינוי-בינוי עולה על האינטרס הפרטי למימוש זכויות מכוח תמ"א 38.

במקרה זה, התוכנית שבהכנה מקדמת אינטרס ציבורי אשר מעבר לכך שייתן מענה לאינטרס הפרטי של דיירי המתחם ולצורך בחיזוק דירותיהם מפני רעידות אדמה, יוכל לתת מענה של שטחים ציבוריים, שימושים מסחריים ושיפור תשתיות.

עם זאת, נקבע כי אם בסופה של תקופת התנאים תכנית הפינוי בינוי עדיין לא תהיה בשלה להפקדה, יידרשו יזמי הפינוי בינוי להציג בפני הוועדה המחוזית התקדמות משמעותית והשגת ההסכמות הנדרשות לצורך הארכת המגבלות.

בתוך כך הבהירה הוועדה כי הוועדה המחוזית רשאית להגביל את סמכויות הוועדה המקומית להוציא היתרים, גם בכל הנוגע לתמ"א 38.