אחרי 25 שנה – דווקא סרבנית הגט תפוצה

אישה שטענה לאלימות חויבה להתגרש בתום הליכים ארוכים ונקבע שהפסידה את הכתובה בשל הסרבנות. למרות זאת, היא תקבל פיצוי חלופי

עו"ד חיה רודניצקי-דרורי | פסקדיןפורסם: 05.07.20 , 23:41

פתרון יצירתי לסיום הליכי גירושין שמתנהלים 25 שנים: אף שהאישה הפסידה את הכתובה בשל סרבנות לא לגיטימית להתגרש החליטו דייני בית הדין הרבני בטבריה לחייב את הבעל בפיצוי חלופי. זאת כדי לעודד אותה לשתף פעולה ובהתחשב בכך שהבעל אחראי לגירושין. הסכום עצמו ייקבע בהמשך.

בני הזוג התחתנו ב-1994 וכבר ביום שאחרי החתונה עזבה האישה את הבית בטענה שבעלה אלים כלפיה. שנתיים לאחר מכן הוא הגיש תביעת גירושין ומאז ההליכים ביניהם מתנהלים על רקע סירובה של האישה להתגרש.

חודשים ספורים אחרי שהוגשה התביעה קבע בית הדין כי דרישתה לשלום בית לא כנה ונובעת ממניעים כלכליים, וקבע שהצדדים צריכים להתגרש. אלא שהאישה סירבה לקבל את הגט ובעקבות זאת הוכרזה כ"מורדת" שמפסידה כתובה והבעל אף קיבל אישור לשאת אישה שנייה.

ההליכים המשיכו להתנהל על רקע הסרבנות עוד שנים ארוכות עד שלפני כשנה וחצי הסכים הבעל לשלום בית. הדיינים ניסחו עבור בני הזוג הסכם שכלל בין היתר סעיף שמחייב את הבעל לכתוב לאישה כתובה חדשה, כחלופה לכתובה המקורית שהפסידה. אלא שסעיף זה הושמט בהסכם המודפס שאושר לבסוף.

בהמשך התברר שהבעל לא באמת מעוניין לחזור לשלום בית ובשלב מסוים האישה הצהירה בעצמה שהיא מוכנה להתגרש בתנאי שבית הדין יפסוק לה כתובה או פיצוי על הגירושין.

(צילום: shutterstock)

בעקבות זאת נדרשו אב בית הדין הרב חיים בזק והדיינים הרב שלמה שושן והרב איתן זן בר לבחון האם אפשר לפסוק לאישה את הכתובה אפילו שבעבר נקבע שהפסידה אותה.

האישה טענה כי העובדה שהסכם שלום הבית אושר ללא הסעיף שחייב את הבעל בכתובה חדשה מעידה כי בית הדין השאיר בתוקף את הכתובה המקורית. הבעל טען מנגד כי בית הדין קבע במפורש שהאישה הפסידה את הכתובה משום שהיא "מורדת" ודווקא מאחר שלא נערכה כתובה חדשה – הוא לא חייב לה דבר.

הדיינים דחו את פרשנות האישה להסכם וקבעו כי אם בית הדין היה מחליט לבטל את ההחלטה על הפסד הכתובה הוא היה מוציא החלטה מפורשת. בתוך כך הם ציינו כי לדעתם ההסכם אושר ללא סעיף הכתובה בשל חוסר שימת לב ולא מתוך כוונה להחזיר את הכתובה המקורית לתוקף.

משכך, ההחלטה על הפסד הכתובה עדיין תקפה ומאחר שהאישה קיבלה התראה לפני שלילתה (תנאי שנדרש לפי ההלכה), קבעו הדיינים שלא ניתן לחייב את הבעל בתשלום.

עם זאת, כדי להביא לסיום הפרשה ולעודד את האישה לקבל את הגט החליטו הדיינים לחייב את הבעל בפיצוי חלופי, וזאת גם על רקע העובדה שהוא אחראי לסיום הנישואין. סכום הפיצוי ייקבע לאחר שיינתן פסק דין בתביעת איזון משאבים שמתנהלת בבית המשפט למשפחה ובהתחשב בכספים שתקבל האישה במסגרתה.

לבסוף, הדיינים קבעו שלא יעכבו את הגט עד אחרי פסיקת הפיצוי וחייבו את האישה להתגרש לאלתר. בתוך כך הובהר לה שאם תסרב לקבל את הגט הדבר יקבל ביטוי בעת קביעת הפיצוי.