תביעה: השער שהקשה על כניסת שכנים לחניה
דיירי בית פרטי בחדרה השתמשו בשטח של שכניהם כדי להקל על עצמם לתמרן את מכוניתם לחניה. ביהמ"ש קבע שזה לא הקנה להם זכויות בקרקע
בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה
תביעה שהגישו בעלי בית פרטי בחדרה נגד שכניהם בטענה ששער שהקימו מקשה עליהם לצאת מהחניה. השופטת עידית וינברגר קבעה שהשער נבנה בחלקה השייכת לנתבעים, ועצם העובדה שהתובעים השתמשו בשטח כשהיה פתוח לא הקימה להם זכות כלשהי למנוע מהשכנים לעשות בקניין שלהם כרצונם.
הצדדים הם שותפים בחלקה שעליה נבנו ארבעה בתים בהתאם להסכם שיתוף מ-2014. הסכסוך ביניהם פרץ לאחר שהנתבעים בנו שער שחוסם גישה לשטח שבמשך שנים היה פתוח. בנוסף טענו התובעים כי גגון איסכורית שנבנה על ידי בעלי הבית הקודמים גרם להם לרטיבות ונזקים.
התובעים טענו כי השער נבנה תוך פלישה לדרך הגישה לבית שלהם. לטענתם, השער מונע מהם לצאת מהחנייה בבטחה, כיוון שעד שנבנה הם השתמשו בחלק הפתוח כדי לנסוע לאחור ולהסתובב עם הרכב לכיוון היציאה. לגבי הגגון, הם צירפו חוות דעת מומחה שלפיה הבנייה גרמה לרטיבות במחסן שלהם ולסדקים בקיר משותף.
הנתבעים טענו מהצד השני כי הסכם השיתוף שולל לחלוטין את טענת התובעים כי השטח שסגרו בשער פולש לדרך הגישה. בנוגע לגגון הגישו הנתבעים הודעת צד שלישי נגד הבעלים הקודמים שבנו אותו, ואלה . הגישו חוות דעת נגדית שהעידה כי אין שום קשר בין הרטיבות במחסן של התובעים לבין הגגון.
השופטת עידית וינברגר קיבלה את טענות הנתבעים והצדדים השלישיים ודחתה את התביעה כולה. לגבי השער נקבע כי לפי הסכם השיתוף הוא נבנה בחלק ששייך לנתבעים ולא פולש בשום צורה לדרך הגישה, לא נוגס בה ולא מצר אותה.
השופטת הבהירה כי מאחר שהשער בנוי על החלק ששייך לנתבעים גם אם הייתה איזושהי פגיעה ביכולת התמרון של התובעים ביציאה מן החנייה, מה שלא הוכח, זה לא היה מסייע להם. הנתבעים רשאים לעשות בחלקה שלהם כרצונם גם אם הבנייה מסבה לתובעים איזושהי אי-נוחות.
יותר מזה, תמונות מהמקום הראו שהתובעים חונים את הרכבים שלהם על דרך הגישה, ובמקום שמיועד לחנייה הציבו שולחן פינג פונג, מתקן כדורגל ומחסן. אם יפנו את החפצים מהחנייה, קבעה השופטת, הבעיה ביכולת התמרון תיפתר בקלות.
"התובעים מבקשים לכפות על הנתבעים להרוס שער שבנו בתת המגרש שלהם, על פי הסכם השיתוף, המקנה להם זכות לעשות בתת המגרש כבשלהם... רק משום שהדבר נחוץ להם על מנת לסובב את רכבם ברווחה, במקום לסובבו בשטח החניה שלהם, שבו הציבו מחסן, ושאר מיטלטלין, אך זכות הקניין של התובעים אינה נעלה מזכות הקניין של הנתבעים", סיכמה השופטת את הנקודה.
באשר לגגון, השופטת דחתה את חוות דעת המומחה מטעם התובעים שהייתה לאקונית והתבססה על בדיקה שטחית. היא קבעה כי חוות הדעת מטעם הצדדים השלישיים הייתה רצינית ומעמיקה יותר וממנה עלה כי אין קשר בין הסככה לבין הרטיבות במחסן של התובעים וייתכן שמקור הבעיה בכשל איטום ברצפת המחסן.
התובעים חויבו במלוא ההוצאות ושכר הטרחה בהליך – לנתבעים הם ישלמו 11,700 שקל ולצדדים השלישיים 11,582 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד דב נתן רוזנבלט
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דבורה מאירסון-גרסון
- ב"כ הצדדים השלישיים: עו"ד יאנה רוזנטלר
- עו"ד נתן מינקוביץ עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים