עיריית חדרה תפצה אישה שנפלה לבור בכביש

מטפלת סיעודית שברה את ידה כשנאלצה לרדת מהמדרכה כדי להשליך זבל לפח שהגישה אליו נחסמה בערמות פסולת. הפיצוי: 102 אלף שקלים

עו"ד זהבה סלמון | פסקדיןפורסם: 14.07.20 , 17:11

בית משפט השלום בחדרה פסק לאחרונה פיצויים והוצאות של כ-102 אלף שקל למטפלת בקשישים שנתקלה בבור בכביש כשהייתה בדרכה לזרוק זבל, נפלה ושברה את היד. השופט יעקב גולדברג מצא את העירייה אחראית לתאונה מאחר שלא דאגה לסילוק פסולת שנערמה סביב מכולת האשפה, מה שאילץ את הנפגעת להגיע אליה דרך כביש מלא מהמורות.

הנפגעת הגישה את התביעה לפני כשלוש שנים. לפי גרסתה, היא טיפלה בקשישה שגרה ברחוב קטן וחד-צדדי בשם צפרה וכשסיימה את העבודה ירדה עם שקית זבל וצעדה כדי להשליך אותה לפח האשפה. הדרך הייתה מלאת מהמורות והיא נתקלה באחד הבורות ונפלה. היא אובחנה בבית החולים הלל יפה עם שבר מרוסק בשורש כף יד שמאל.

הנפגעת טענה כי העירייה הזניחה את הרחוב והותירה את האזור מלא מפגעים מסוכנים. כתוצאה מהתאונה היד השמאלית שלה לא מתפקדת והיא לא יכולה לחזור לעבוד כמטפלת. בנוסף היא צירפה אישור מביטוח לאומי שהכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לה נכות של 36%.

(צילום: shutterstock)

העירייה התכחשה לאחריות וטענה כי התובעת נפלה משום שלא נזהרה בדרך וירדה לכביש. בנוסף היא טענה כי לתובעת לא נגרם נזק משמעותי והנכות שלה נמוכה ביותר.

השופט יעקב גולדברג ציין כי גרסת התובעת לתאונה נתמכה בעדת ראייה שצפתה בנפילה מתרחשת כשישבה על ספסל ברחוב. בנוסף, התובעת הציגה תמונות של המקום שמעידות כי מכולת האשפה מוצבת על הכביש בצמוד למדרכה שנמצאת באותו מפלס וחסומה בערמות פסולת. כך שהגישה האפשרית היחידה לזרוק לשם זבל היא דרך הכביש הפגום.

"ריבוי המהמורות בכביש לצד ערימת הפסולת שחסמה את המדרכה וההזנחה הכללית המאפיינת את המקום מלמד כי הנתבעת לא דאגה לספק גישה בטוחה למכולת האשפה", נכתב בפסק הדין. "גם אם מהמורות אלה אינן מסכנות את העובדים במכוניות בכביש... הרי בנסיבות המקרה הנוכחי, כאשר ניכר שהכביש ברחוב ללא מוצא זה משמש גם הולכי רגל ונוכח מיקומה של מכולת האשפה, הייתה על הנתבעת אחריות למנוע גם מפגעים להולכי רגל".

לפיכך נקבע כי העירייה התרשלה בתחזוקת הדרך ואחראית לנזקים שנגרמו לתובעת. עם זאת, השופט קבע כי לתובעת אחריות תורמת לנזק בשיעור של שליש. זאת, מאחר שהתאונה אירעה באור יום, במקום שהיא מכירה היטב, והשיבושים בכביש בולטים לעין.

בסוגיית הנזק מינה השופט מומחה מטעם בית משפט שקבע כי התובעת סובלת מהגבלה ניכרת בתנועה בשורש כף היד ובאגודל והעמיד את הנכות הרפואית שלה על 24%. אבל הנכות התפקודית שלה הועמדה על אחוזים גבוהים יותר. השופט קבע כי בחצי השנה שלאחר התאונה הנכות הייתה מלאה (100%) ולאחר מכן העמיד את הנכות על 35% נכות עד גיל 70, בהתחשב בגיל של התובעת ובקושי שלה להשתלב בעבודות הכרוכות במאמץ פיזי.

בהתבסס על כך נפסקו לתובעת הפסדי השכר ואובדן כושר עבודה של 60 אלף שקל ובנוסף פסק לה פיצויים של 90 אלף שקל על כאב וסבל, עזרה והוצאות רפואיות. לאחר ניכוי האשם התורם ותגמולי הביטוח הלאומי, חויבה העירייה לשלם לה 84,562 שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט של 18,100 שקל.