הדודה ניצחה את היועמ"ש – והאימוץ אושר

המדינה עיכבה אימוץ של בת 20 שנולדה בקלדוניה החדשה וגדלה מגיל חצי שנה אצל דודתה, מחשש שהיא מנסה להשיג אזרחות. ביהמ"ש עשה סדר

מערכת פסקדיןפורסם: 15.07.20 , 17:59

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לאימוץ בת 20 על ידי דודתה שגידלה אותה מאז הייתה היועמ"ש אמנם התנגד בטענה שלצעירה – ילידת קלדוניה החדשה – עדיין אין מעמד בישראל, אבל השופטת אסתר ז'טניצקי רקובר לא מצאה שזו סיבה מוצדקת לעכב את ההליך.

ההורים הביולוגיים לא הצליחו לגדל את הילדה ובהתאם לנוהג בחברה המסורתית בקלדוניה החדשה, לקחו בני המשפחה המורחבת על עצמם את המשימה. בתחילה היא נמסרה לסבתה מצד האב ובגיל שבעה חודשים הועברה לדודתה. מאז, הדודה ובעלה גידלו אותה כבתם.

המשפחה נדדה לאורך שנים בין ארצות שונות, כולל ישראל. ב-2011 הם השתקעו בארץ באופן סופי וכמה שנים לאחר מכן חלה הבעל בסרטן הריאות וב-2016 הלך לעולמו. כשנה לאחר מכן, כשהנערה הייתה בת 17, הגישה דודתה באמצעות עו"ד ליטל קוזקוב תביעה לאימוץ שאליה צורפו תצהירים של ההורים הביולוגיים שהסכימו לוותר על סמכויותיהם.

באפריל 2019 הגישו רשויות הרווחה תסקיר תומך שבו צוין כי הצעירה מעוניינת באימוץ ומבחינתה אין לה משפחה אחרת מלבד דודתה ובנה – שעבורה הוא אח ביולוגי לכל דבר.

(צילום: Shutterstock)

למרות התסקיר ביקש היועץ המשפטי לממשלה להקפיא את ההליך עד שהצעירה תסדיר את מעמדה בישראל ברשות האוכלוסין וההגירה - עמדה ששיקפה למעשה חשש שהליך האימוץ נועד לשמש מקפצה לקבלת אזרחות.

הדודה ציינה מנגד שההליך מתנהל כבר שלוש שנים ועיכוב נוסף יפגע בטובת האחיינית שלה, שבינתיים לא יכולה להתגייס או לעבוד בעבודה מסודרת ככל בני גילה.

ואכן, השופטת אסתר ז'טניצקי רקובר ציינה כי היועמ"ש לא הציג טעם ענייני להתנגדות. היא הבהירה שלעניין המעמד אין כל קשר לאימוץ. ראשית, חוק האימוץ לא מחייב שהמאומץ יהיה ישראלי והדרישה לתושבות חלה רק על המאמץ – ואין מחלוקת על כך שהדודה תושבת ואזרחית ישראל. שנית, לעמדתה, עיכוב האימוץ רק בגלל סוגיית המעמד יפגע בילדה ללא הצדקה.

לגופו של עניין השופטת ציינה כי המקרה הנוכחי עומד בתנאים המיוחדים להוצאת צו אימוץ כלפי בגיר (מאז הגשת הבקשה הנערה עברה את גיל 18). התובעת גידלה את האחיינית שלה כבתה מאז ינקותה, משפחתה היא המשפחה היחידה שהצעירה מכירה. בנוסף, הוריה הביולוגיים ניתקו איתה קשר, לא מקיימים את חובותיהם ההוריות ואף ויתרו עליהן באופן רשמי. כמו כן, השופטת סברה כי יש לכבד את רצון הצעירה שמעוניינת באימוץ ורואה בדודתה כאם אוהבת ובלעדית.

השופטת ציינה כי הסיבה העיקרית לעיכוב בפתיחת הליכי האימוץ הייתה ההתמודדות של המשפחה עם המחלה הקשה שתקפה את בעלה המנוח של התובעת.

"עסקינן בשתי בגירות החפצות להסדיר את מערכת היחסים שביניהן מבחינה חוקית, מערכת יחסים שתחילתה כשהילדה הייתה בת מספר חודשים ונמשכת עד היום, משך 20 שנה", נכתב. "האימוץ דנא משקף באופן אמיתי צורך חיוני של התובעת והילדה כאחד ונותן גושפנקא ליחסים ההוריים האמיתיים המתקיימים משך שנים רבות", סיכמה השופטת והכריזה על אימוץ הצעירה.