נפגע שכלית עקב תאונה – ויקבל 3.7 מיליון ש'

בן 5 נדרס כשחצה את הכביש ואובחן עם פגיעת ראש קשה. הפוגע התחמק מאחריות והקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תממן בשלב ראשון את התשלום

עו"ד רן שקד | פסקדיןפורסם: 16.07.20 , 07:07

פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שפורסם לאחרונה קבע כי בן 17.5 זכאי לפיצויים של כ-3.7 מיליון שקל עקב תאונת דרכים קשה שעבר בגיל 5, שבמסגרתה נפגע בראשו ומאז הוא סובל ממוגבלות שכלית. הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים "קרנית" נטלה על עצמה את האחריות לתשלום ותגבה החזרים מהנהג הפוגע.

התאונה התרחשה ב-2007 כשהילד חצה את הכביש. אחרי אשפוז של כשלושה שבועות בבית החולים סורוקה שבבאר שבע ושיקום של כשבעה חודשים בבית לוינשטיין הוא שוחרר עם אבחנה של פיגור קל-בינוני בעקבות פגיעת ראש חמורה.

התביעה לפיצויים הוגשה תחילה נגד "קרנית" ונגד חברת הביטוח של הנהג הפוגע. אבל חברת הביטוח יצאה מהתמונה לאחר שהתברר שככל הנראה הרישיון שלו לא היה בתוקף. כדי להקל על התובע הודיעה "קרנית" שתיקח על עצמה את האחריות לתשלום והגישה הודעת צד שלישי נגד הנהג כדי שתוכל לגבות ממנו החזרים. הנהג לא שיתף פעולה עם ההליך גם אחרי צווי הבאה ועיקולים וההודעה התקבלה במלואה.

לצורך בירור היקף הפיצויים מונו מומחי נוירולוגיה ושיקום שמצאו כי לתובע נכות רפואית של 50% שחלקה נובע מהזנחה שיקומית.

(צילום: shutterstock)

"קרנית" ביקשה לפיכך לייחס לתאונה אחוזי נכות מופחתים בטענה שיש להחריג את נזקי ההזנחה שלהם אחראית המשפחה שלא דאגה לשיקום התובע. היא הוסיפה כי טיפולים ושילוב במסגרת חינוכית מותאמת היו יכולים לשפר את מצבו ולהפחית את היקף הפיצוי.

מטעם התובע נטען לעומת זאת כי אין להטיל עליו את האחריות לכך שלא קיבל את העזרה לה היה זקוק, והשופטת גאולה לוין הסכימה עם טיעון זה.

נקבע כי למרות הסביבה הדלה שבה גדל התובע – לאמו עוד 14 ילדים ולאביו 43 ילדים משלוש נשים שונות, כששני הוריו לא עובדים ומתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי – הוא היה מתפתח באופן תקין אלמלא התאונה ולא זקוק לשיקום כלל.

השופטת לוין הוסיפה כי "בהיות התובע קטין אשר אינו מסוגל לדאוג בכוחות עצמו לקבלת טיפול רפואי ושיקומי ולמסגרת חינוכית הולמת, אין מקום להפחית מהפיצוי לתובע בגלל חובת הקטנת הנזק. גם אם יכלו הוריו לעשות יותר למענו, ולו בקבלת טיפולים במסגרת קופת החולים. עדיין אין לזקוף לחובת הקטין את מחדלי הוריו".

נקבע שלנוכח העובדה שהתובע, במצבו, לא יוכל להשתלב בשוק החופשי ולכל היותר יוכל לעבוד במפעל מוגן בשכר נמוך ביותר, אובדן כושר עבודה שלו יעמוד על 80% מהשכר הממוצע במשק. בהתאם לכך הועמדו הפסדי השכר והפנסיה שלו על כ-2.4 מיליון שקל. בנוסף נפסקו לו כ-1.3 מיליון שקל על כאב וסבל, עזרה, הוצאות ניידות וטיפולים.

עם זאת, כדי למנוע כפל פיצוי, נקבע כי בשלב זה קרנית תעביר לאפוטרופוסים כ-1.5 מיליון שקל בתוספת שכר טרחת עורך דין של כ-230 אלף שקל. יתרת הסכום תוקפא עד שיפעלו למימוש זכויותיו של התובע בביטוח לאומי, ותועבר בקיזוז הגמלאות שיקבל.

לבסוף הורתה השופטת לבית הדין השרעי לפקח באופן הדוק על האפוטרופוסים כדי לוודא שהפיצויים אכן יופנו למימון צרכי התובע ויושקעו בצורה נבונה.