יפוצה ב-1.3 מיליון ש' בשל עיכוב באבחון סרטן

מהנדס של חברת החשמל נשלח לצילום תקופתי במכון ממוגרף אבל הפענוח נמסר לו רק כשנה לאחר מכן. בית המשפט קבע כי שני הגופים התרשלו

עו"ד אייל בן ישי | פסקדיןפורסם: 23.07.20 , 15:59

בית המשפט המחוזי בלוד פסק לאחרונה פיצויים של כ-1.3 מיליון שקל לעובד חברת החשמל שחלה בגיל 56 בסרטן נדיר בבלוטת הטימוס, וסיכויי ההחלמה שלו נפגעו עקב איחור של שנה באבחון המחלה. השופטת בלהה טולקובסקי קבעה כי האחריות העיקרית מוטלת לפתחה של חברת החשמל, ששלחה אותו לצילום חזה תקופתי אבל לא דאגה להעביר אותו לפענוח מומחה תוך זמן סביר. 25% מהאחריות הוטלו על מכון "ממוגרף" שהתרשל בפענוח הצילום.

התובע עבד 35 שנים כמהנדס בתחנת הכוח של חברת החשמל בחדרה. בהתאם לתקנות הבטיחות החלות על עבודה בקרבת אבק מזיק הוא הופנה על ידי החברה לבדיקות סקר שכללו גם צילום חזה. הבדיקות בוצעו בסניף מכון ממוגרף שבחדרה בדצמבר 2011, אבל רק כשנה לאחר מכן הוא הופנה על ידי המרפאה התעסוקתית של חברת החשמל להמשך בירור עקב ממצא מחשיד בסרעפת. כחודש לאחר מכן אובחן אצלו גידול סרטני נדיר בבלוטת הטימוס (טימומה).

בתביעת רשלנות רפואית שהגיש נגד חברת החשמל וממוגרף טען המהנדס כי הגילוי המאוחר גרם לכך שהגידול התפשט בגופו, הוא איבד את סיכויי ההחלמה ותוחלת החיים שלו קוצרה משמעותית.

לדבריו, לו היו מפענחים את הצילום תוך זמן סביר מצבו היה טוב יותר והיו נחסכים ממנו טיפולים כימותרפיים וביולוגיים וניתוח שפגע במיתרי הקול. התביעה גובתה בחוות דעת של מומחים שלשיטתם בשנה שחלפה בין הצילום לבין הפענוח הגידול עבר שלב והתגלו כבר גרורות.

(צילום: Shutterstock)

חברת החשמל טענה כי האחריות מוטלת ממוגרף שלא הסב את תשומת ליבה לממצא החריג. את האיחור בהעברת התוצאות לפענוח אצל מומחה מטעמה היא הסבירה בכך שהרופא חלה ונפטר ולכן מדובר בכוח עליון. עוד היא טענה כי כלל לא הייתה חייבת לאבחן את המחלה כיוון שלא הייתה קשורה לעבודה ולא נגרמה עקב חשיפה לאבק מזיק.

באשר לנזק, הוגשו חוות דעת מומחים שלפיהן הטיפול בתובע או סיכויי ההחלמה שלו לא היו שונים גם אם היה מאובחן קודם. ממוגרף טענה כי העבירה לחברת החשמל את הצילום בזמן ואין לה שום אחריות לכך שהפענוח בוצע באיחור.

השופטת בלהה טולקובסקי דחתה את טענותיה של ממוגרף. נקבע כי הפענוח הראשוני שבוצע במכון היה רשלני כיוון שלא נערך בהשוואה לצילום קודם ולא זוהו בו ממצאים מחשידים שחייבו המלצה להמשך בירור.

עם זאת, היא סברה כי הרשלנות של חברת החשמל הייתה ברמה גבוהה יותר. נקבע כי כמעסיקה ששלחה עובדים בקבוצת סיכון להיבדק היא הייתה מחויבת לדאוג לפענוח מקצועי תוך זמן סביר וליידע אותם לגבי ממצאים חריגים המחייבים המשך טיפול – בין אם מדובר במחלת מקצוע ובין אם לא. השופטת הוסיפה כי גם בהתחשב במחלתו של המומחה עמו עבדה הפנייה לרופא חלופי רק כעבור שנה חרגה מעבר לסביר.

לאחר שקלול חוות דעת המומחים השונים באשר להשלכות העיכוב העמידה השופטת את הפיצויים של התובע עבור קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל, הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות ועזרה על 1,041,224 שקל. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-250 אלף שקל. חברת החשמל חויבה לשאת ב-75% מהסכום וממוגרף ביתר.