יזם תמ"א שהתחמק מתשלום יפצה במיליון ש'

קבלן תבע תשלום על עבודות בפרויקט ברעננה אך היזם סירב בטענה שהוא לא היה מקצועי ולא עמד בזמנים. הסכסוך הגיע לביהמ"ש, שחשב אחרת

עו"ד גיא יקותיאל | פסקדיןפורסם: 04.08.20 , 17:12

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש הבעלים של חברת "כהן את אברמוביץ" שביצעה עבודות קבלנות בפרויקט תמ"א 38 ברעננה, וחייב את היזם, "אדירים בניין והשקעות", לשלם לו כמיליון שקל. השופטת דורית קוברסקי דחתה את טענות היזם שלפיהן לקבלן לא היו הידע והניסיון לבצע את העבודות, בניגוד להצהרותיו.

הקבלן התובע סיפר כי החל לעבוד בפרויקט בדצמבר 2015 בהתאם להוראות מהנדס היזם. הפרויקט כלל שני בניינים ועל פי החוזים שנחתמו בינו לבין היזם הוטל עליו לבצע שיפוץ וחיזוק מבנה אחד ואת עבודות הבנייה הנדרשות לצורך הקמת מבנה חדש במקום הבניין השני. הוא התחייב להשלים את העבודות בתוך 15 חודשים.

בספטמבר 2016, לאחר כעשרה חודשים שבהם עבד בפרויקט, הובילו חילוקי דעות בינו לבין היזם להסכמה שנוסחה במכתב בו נרשם שההתקשרות החוזית ביניהם מבוטלת וכי תיערך התחשבנות על הכספים המגיעים לו בגין העבודות שביצע.

(צילום: shutterstock)

הוא הגיש חשבונות מפורטים אך נוצרו עיכובים חוזרים ונשנים בתשלום ולכן הגיש את התביעה. הקבלן העמיד את סכום התביעה על של 1.8 מיליון שקל.

היזם טען מנגד כי עבודתו של הקבלן הייתה בלתי מקצועית בניגוד להצהרותיו בחוזים. עוד לדבריו, הוא הפר באופן יסודי את החוזים כשלא עמד בלוחות הזמנים הקבועים בהם. לשיטתו, במועד סיום העבודה שולם לקבלן 200 אלף שקל כסילוק סופי של כל דרישותיו והוא אינו חייב לו דבריו.

היזם הגיש תביעה נגדית על סך יותר מ-2.5 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו לדבריו עקב האיחור בביצוע העבודות.

הקבלן השיב כי אין כל רלוונטיות ללוח הזמנים החוזי מאחר שעבודות השלד לא הסתיימו במועד, ואף לא בספטמבר 2016 כאשר עזב את האתר, בין היתר, מאחר שהיזם הפסיק את ההתקשרות עם קבלן השלד. לדבריו, לאחר עזיבת קבלן השלד ובהסכמת היזם הוא פעל להשלמת העבודות עלה השלד, שהיה עקום, וזה היה אחד הגורמים לעיכוב.

השופטת הבכירה דורית קוברסקי קבעה שהיזם לא ביסס תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענתו שהתנהלות הקבלן הייתה בלתי מקצועית. הקבלן שהה בשטח כעשרה חודשים ומספר בודד של אימיילים שנשלחו על ידי היזם אינם מספיקים כדי לקבוע שהוא התנהל באופן בלתי מקצועי.

לדבריה, הוכח כי כשהקבלן החל את עבודתו באתר קבלן השלד היה עדיין פעיל. במועד עזיבתו השלד לא הושלם ונבנה רק 40% ממנו. היא ציינה שלא ניתן לשלול באופן מוחלט את הקביעה שלקבלן תרומה מסוימת בעיכוב שנוצר בעבודה, לנוכח נתונים המופיעים בדו"ח הליווי של המפקח מטעם הבנק המלווה.

ואולם, בהתחשב בתוספת העבודה שנדרשה מהקבלן על השלד לרבות תיקונו, לא מדובר באיחור דרמטי, בפרט שעיכוב כבר נוצר על ידי קבלן השלד.

זאת ועוד, ניכר כי בזמן אמת היזם לא סבר שהקבלן הפר באופן יסודי את החוזים, ובניגוד להתנהלותו מול קבלן השלד, לא שלח לו מכתב התראה בעניין.

עוד קבעה השופטת שהיזם לא הוכיח את הבסיס לקיזוזים שביצע בחשבונות שהגיש לו הקבלן. מאידך, גם הקבלן לא הגיש ראיות לסכומים מסוימים שנתבעו על ידו. בסופו של דבר היא פסקה לטובת הקבלן 965,986 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך 45 אלף שקל. התביעה שכנגד נדחתה.