'ערבות הדדית'. הורי חייל שהתאבד זכו להכרה

הבן סבל מגמגום והתאבד אחרי שאמר לחבריו שהוא מתכנן לעשות זאת. אף שסיבת המוות לא קשורה לשירות, נקבע שיש להכיר בהורים השכולים

מערכת פסקדיןפורסם: 05.08.20 , 07:58

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה ערעור של הורים לחייל שהתאבד ב-2016 על החלטת קצין התגמולים לדחות את תביעתם להכרה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. בפסק הדין נקבע שהצבא כשל בכך שלא הועבר לחיילים "נוהל ערבות הדדית" שחייב אותם לדווח למפקד או לקב"ן באופן מיידי על מצבו של חברם.

בינואר 2016 נמצא הבן לאחר ששם קץ לחייו בירייה מנשקו האישי בחדרו. הוריו הגישו תביעה להכרה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה אך קצין התגמולים דחה את פנייתם לאחר שקבע כי אין קשר סיבתי בין ההתאבדות לבין תנאי שירותו הצבאי של בנם.

החייל סבל מבעיית גמגום עוד מילדותו והתמודד עם לחצים חברתיים עקב כך. בתחילת שירותו הצבאי ב-2013 לגלגו עליו כתוצאה מבעיה זו אך מפקדו הישיר טיפל בעניין ומקרי ההצקה לא חזרו על עצמם.

(צילום: Gettyimages Imagebank)

יום לפני התאבדותו נסע החייל עם חבריו ליחידה למפגש חברתי שמושב בצפון. החברים והמנוח שתו אלכוהול וכבר בתחילת הארוחה הוא הודיע שבתוך שבוע "יהיה במקום טוב יותר". בהמשך הערב הוא הבהיר שכוונתו הייתה להתאבדות תוך הסבר שבגן עדן לא יגמגם.

החברים החליטו לבחון את מצבו בבוקר שלמחרת ולדווח למפקד לאחר שיחזירו אותו לביתו להשגחת ההורים. למחרת, אף שתכננו לערוך טיול בצפון, הם נשארו בבית החבר במושב. אחד החברים החזיר את החייל לבית הוריו בסביבות השעה 17:00. כחצי שעה לאחר מכן התקשר החבר למפקד וסיפר לו על דברי המנוח תוך הבהרה שמדובר בהצהרת כוונות שיש להתייחס אליה ברצינות.

המפקד פעל לקבל את מספר הטלפון של ההורים והתקשר עליהם בסביבות השעה 18:30. אז מסרה האם כי הבן חזר לבסיס. המפקד התקשר למפקד התורן בבסיס והורה לו להגיע בדחיפות לחדרו של החייל. המפקד התורן הגיע לחדר והבחין כי הוא נעול והחייל שומע שירי "דיכאון". זמן קצר אחר כך ירה בעצמו.

בערעור שהגישו ההורים באמצעות עו"ד עירית צפורי הם טענו שהטיפול באיום ההתאבדות של בנם היה כושל ויש להכיר בהם כהורים שכולים. קצין התגמולים טען כי החייל היה נחוש להתאבד ודיווח מוקדם או פעולה אחרת לא יכלו למנוע את התוצאה הטרגית.

השופטת צבייה גרדשטיין פפקין הגיעה למסקנה שסיבת המוות לא הייתה הקשורה לשירותו הצבאי של המנוח. לדבריה, מכלל העדויות שהצטברו עולה שהמנוח התאבד כתוצאה מהלקות ממנה סבל, הגמגום, שפגעה בתפיסתו העצמית. עוד קבעה כי המפקד פעל כשורה לאחר שדווח לו על איום ההתאבדות.

ואולם, הסתבר מהראיות כי קיים נוהל "ערבות הדדית" שמבהיר את הצורך והחובה של כל חייל שנתקל בחייל אחר המפגין סימני מצוקה לעדכן את המפקד או קב"ן באופן מיידי.

הנוהל לא הועבר לחיילים על ידי המפקד בניגוד להנחיות הצבא. זה היה אחד הגורמים לכך שעל אף שהכוונה להתאבדות הובעה בערב, הדיווח למפקד בוצע רק אחר הצהריים למחרת. שיהוי זה פתח חלון הזדמנויות למנוח לממש את תוכניתו. בנסיבות אלה קבעה השופטת שיש להכיר במערערים כהורים שכולים. קצין התגמולים חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.