מלצר שהשתכר בטיפים יפוצה ב-126 אלף ש'

כפי שקורה במסעדות רבות, הבעלים ב"תרזה" בראשל"צ הוציאו תלושי שכר מלאכותיים ולא שילמו לתובע על זכויות סוציאליות, הפרשות לפנסיה ועוד

עו"ד ראובן וייס | פסקדיןפורסם: 06.08.20 , 07:29

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של מלצר שעבד כ-3.5 שנים במסעדת "תרזה" בראשון לציון וקיבל שכר בטיפים בלבד מבלי ששולמו לו זכויות סוציאליות. השופט כאמל אבו קאעוד קבע שהוא יפוצה ב-126 אלף שקל, והסכום ישולם על ידי שתי החברות שהפעילו את המסעדה בתקופה הרלוונטית.

התובע עבד במסעדה בשנים 2017-2014. שכרו שולם מטיפים שנאספו בסוף כל משמרת וחולקו בין המלצרים לאחר ניכוי של 10%. בתביעה שהגיש נגד החברות "אתיקם ניהול" ו"ברתר מסעדות" שהפעילו את המסעדה באותה תקופה (ובעליהן) הוא טען שלא קיבל זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, חגים וחופשה, לא שולם לו שכר על עבודה בשעות נוספות ובשבת ולא הופרשו לו כספים לקרן הפנסיה. בנוסף הוא תבע פיצויים על כך שלא נמסרה לו הודעה על תנאי ההעסקה ועל תלושי שכר שלא נערכו כדין.

הבעלים של אחת החברות התגונן מטעם הנתבעות וטען כי התובע הועסק לפי חוזה עבודה מסודר וחתום, הוא היה מודע לכל תנאי העבודה ותלושי השכר שקיבל משקפים את תנאי העבודה שלו ומעידים שקיבל את כל הזכויות שהגיעו לו.

(צילום: shutterstock)

אלא שהשופט כאמל אבו קאעוד קבע שהכספים היחידים שקיבל התובע הם חלקו בתשרים – במזומן, מבלי שהוסיפו לו תשלומים כלשהם על זכויות סוציאליים למעט שי לחג וכספים מעטים שהופרשו בדיעבד לפנסיה.

השופט הוסיף כי ההודעה שקיבל על תנאי ההעסקה לא שיקפה את המציאות. כך למשל, נכתב בה שהשכר הוא שכר מינימום אבל התובע השתכר הרבה יותר (54.5 שקל לשעה בממוצע), שעות העבודה שצוינו בה היו שרירותיות והזכויות הסוציאליות שהובטח על-פיה לא שולמו כאמור. בנוסף, ההודעה נוסחה בשפה משפטית ומסורבלות שלא בהתאם להוראות החוק ולא נמסר לתובע עותק.

למעשה, השופט התרשם כי ההודעה "נועדה לסייע למעסיק להתחמק מתשלום זכויותיו הסוציאליות של התובע, להפחית את תשלומי החובה לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי ובכך אף לפגוע בביטחון הסוציאלי של התובע".

בפסק הדין צוין שמתחשיב התשרים שקיבל התובע כפי שעלה מטבלה שצירף ומספרי הנתבעות עלה בבירור שהזכויות שפורטו בתלושי השכר שקיבל מעולם לא שולמו לו בפועל ולמעשה מדובר בתלושים מלאכותיים.

לפיכך נקבע כי התובע זכאי לתשלום עבור הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה ועבודה בשעות נוספות, בשבתות ובחגים - בהתאם לשכר שקיבל בפועל. בנוסף, הוא זכה בפיצויים על כך שלא נמסרו לו הודעה מסודרת על תנאי ההעסקה ועל רישום לקוי בתלושים.

בסך הכל נפסקו לו כ-110 אלף שקל כולל הפרשי הצמדה וריבית מינואר 2018 וכן 16 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

התביעה הוגשה גם נגד בעלי החברות אבל השופט אבו קאעוד קבע שאין הצדקה לנקוט במקרה הזה סעד חריג של "הרמת מסך" וחדירה לכיסם האישי. זאת, מאחר שהם פעלו כמו מסעדות רבות באותה תקופה שעדיין שרר בה חוסר בהירות סביב נושא הטיפים.