פועל נהרג – קבלן זוכה מגרימת מוות ברשלנות
עובד שהועסק בשיפוצים נפל מגובה 15 מטר. שופט קבע שהוא פירק על דעת עצמו כננת חשמלית שהותקנה במרפסת הדירה, וזה היה הגורם לנפילה
בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה
קבלן שהואשם בגרימת מוות ברשלנות לאחר שפועל שלו נהרג כשנפל ממרפסת דירה בעיר שעברה שיפוץ. השופט דוד שאול גבאי ריכטר קיבל את טענת הקבלן שלפיה לא נתן לפועל הוראה לפרק כננת חשמלית שהותקנה במרפסת הדירה, והוא עשה זאת מיוזמתו.
לפי כתב האישום, הקבלן עבד בשיפוץ כללי של דירה בקומה החמישית. העבודות כללו התקנת חימום תת-רצפתי, עקירת הריצוף וכן עבודות חשמל שונות. לפני יום התאונה חתך הקבלן את מעקה המרפסת כדי להתקין כננת חשמלית שתאפשר שינוע פסולת מהאתר למתקן לאחסון בקומת הקרקע. ביום התאונה, הוא הורה למנוח ולעובד נוסף לפרק את הכננת, מבלי שסיפק להם רתמת בטיחות וקסדה ומבלי שווידא כי עברו הדרכה בדבר בטיחות בגובה.
נטען כי המנוח עלה על משטח העבודה ללא רתמת בטיחות, החל לפרק את עמודי התמיכה של הכננת וכתוצאה מכך נפלה מכונת ההרמה קדימה. המנוח נאחז בכננת ונפל בעקבותיה אל תוך מיכל פינוי הפסולת שמוקם ברחוב שמתחת לבניין. כתוצאה מהנפילה, נחבל המנוח אנושות בראשו ומותו נקבע במקום.
הקבלן טען להגנתו כי הוא ופועליו עבדו רק בתוך הדירה ולא מדובר היה ב"עבודה בגובה" כהגדרתה בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על שני מטר). הוא הוסיף כי בשום שלב הוא לא דרש מהמנוח לפרק את הכננת, בוודאי לא לבדו. לדבריו, אמר למנוח ולפועל הנוסף כי בסוף יום העבודה הם יפרקו את הכננת, כפי שנהגו לעשות בעבר בכל פעם שסיימו שיפוצים בדירה. הוא הוסיף כי המנוח יזם את פירוק הכננת ועשה כן לבדו, בניגוד להוראותיו, ולכן הוא האחראי הבלעדי לאירועים שהובילו למותו.
הקבלן הדגיש כי הוא כלל לא נכח במקום בעת הפירוק הבלתי מורשה שביצע המנוח והגיע למקום כשהוזעק אליו לאחר התאונה.
ואכן, השופט דוד שאול גבאי ריכטר זיכה אותו וקבע שלא היה מדובר ב"עבודה בגובה", שכן השיפוצים נערכו בתוך הדירה והכננת הותקנה כמנוף פנימי. זאת ועוד, לא הוכח כי בעת טעינה ופריקה של הסל המחובר לכננת נדרשת הטיית הגוף מעבר למעקה בזווית העולה על 45 מעלות.
בפסק הדין הודגש כי הנאשם הוכיח ידע בכללי הבטיחות הרלבנטיים לסוגי העבודה השונים. נקבע כי הגידור של מרפסת הדירה היה תקני ותקין. כמו כן, הוכח כי המנוח תודרך על ידי הנאשם לגבי הסכנות בעבודה.
השופט הוסיף שלא קיים קשר סיבתי בין התנהלות הנאשם לבין מותו של המנוח. בהקשר זה קיבל השופט את טענת הנאשם כי התוכנית הייתה לפרק את הכננת בסוף יום העבודה והמנוח התחיל לפרק אותה על דעת עצמו, לבדו וללא נוכחות הנאשם, כדי "לזרז עניינים".
לבסוף ציין השופט כי נושא תאונות העבודה הוא כאוב וקשה והתופעה הולכת ומתגברת. הוא כתב כי מהתיק עלתה תמונה מצערת ומדאיגה של חוסר מקצועיות בולט באופן ניהול חקירות של תאונות עבודה. "מן הראוי שתחום זה יזכה לתשומת לב שלטונית וציבורית רבה יותר, לא רק בהקשר של שיח, אלא בעיקר בהקשר של מעשה", סיכם.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המדינה: עו"ד רינת בן יעקב, פמ"י (פלילי)
- ב"כ הנאשם: עו"ד מיכאל עירוני
- עו"ד אמיר מורשתי עוסק בפלילי
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים