חרף שיפור כלכלי אצל האב, המזונות לא יגדלו

אם לשניים טענה כי 2,500 ש' לחודש שנקבעו בהסכם הגירושים לא מספקים, והפנתה להגדלת ההכנסות של האב. אבל השופטת דחתה אותה

עו"ד יניב הלוי | פסקדיןפורסם: 23.08.20 , 15:27

בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישה אם לשניים להגדלת מזונות שמשלם האב, למרות שינוי משמעותי לטובה במצבו הכלכלי. השופטת אורלי שמאי-כתב ציינה כי חישוב בהתאם להלכה של בית המשפט העליון מ-2017, שמטילה חובת מזונות שוויונית על הורים לילדים מעל גיל 6, מוביל לאותם סכומים שהאב כבר משלם.

בהסכם הגירושים נקבע שהילדים יהיו במשמורת האם והאב יוכל להתראות איתם פעם בשבוע כולל לינה, כל שבת שנייה ובחצי מהחופשות והחגים. המזונות הכוללים עבור שניהם הועמדו על 2,500 שקל ובנוסף סוכם שהאב יעביר לאם עוד 5,000 שקל פעמיים בשנה כסכום כללי שנועד לספק כל מה שדרוש להם.

לפני שנתיים הגישה האם תביעה להגדלת מזונות בטענה שהסכום לא מכסה את צורכי הילדים. היא טענה שהמזונות לא כוללים השתתפות בהוצאות חריגות וכי האב עבר לחו"ל וכמעט לא מתראה עם הילדים. לדבריה, מאז ההסכם האב שיפר את מצבו הכלכלי משמעותית ויכול להרשות לעצמו לשלם יותר.

(צילום: Shutterstock)

האב השיב כי סכום המזונות סוכם על רקע מצבו הכלכלי הקשה באותה תקופה והעובדה שלקח על עצמו לכסות חובות שהגיעו למיליון וחצי שקל. הוא הבהיר כי המעבר שלו לחו"ל לצורכי פרנסה לא שינה את זמני השהות כיוון שמלכתחילה הם נקבעו כרשות מתוך ידיעה שלא יוכל לקיים אותם באופן שוטף.

מכל מקום, האב טען שהוא מתראה עם הילדים פעמיים בשנה למשך כ-60 יום בחו"ל ובישראל – ונושא בכל הוצאות הטיסות והשהייה ואף רוכש להם ביגוד, הנעלה וחפצים שונים.

באשר למצבו הכלכלי היום, טען האב כי המשכורת שלו מסתכמת ב-2,500 דולר בלבד וניסיונות להגדיל את הכנסותיו במיזמים שונים כשלו.

השופטת אורלי שמאי-כתב קבעה כי ההוצאות החריגות והמעבר לחו"ל לא נחשבים לשינוי נסיבות מהותי ולא צפוי שמצדיק התערבות במזונות שנקבעו בהסכם שאושר בבית משפט.

נפסק כי האם הסכימה למזונות נמוכים וויתרה במודע על השתתפות בהוצאות חריגות משום שהאב לקח על עצמו את החובות השוטפים. בדומה, היא גם צפתה מראש שהאב לא יקיים עם הילדים זמני שהות שוטפים כך שהמעבר לחו"ל לא שינה דבר.

עם זאת, השופטת קבעה כי מה שכן מצדיק לבחון את המזונות מחדש הוא השינוי המשמעותי במצבו הכלכלי של האב. השופטת ציינה כי גרסתו בהקשר הזה הייתה עמומה, לא גובתה בראיות וסתרה את עצמה.

היא התרשמה שהאב שיפר את הכנסותיו במיזמים שונים מחוץ לעבודתו, כפי שגם מעידות הוצאותיו החודשיות הגבוהות והעובדה שהצליח לכסות חלק משמעותי מחובות עצומים תוך זמן קצר.

ואולם, לאחר שהשופטת בחנה את המזונות בהתאם לעקרונות החלוקה שוויונית בין הורים לילדים מעל גיל 6, היא מצאה כי השיפור במצבו הכלכלי לא מצדיק הגדלת מזונות. זאת, מאחר שהסכום שיצא בתחשיב החדש תואם לזה שהאב משלם לפי ההסכם.

לפיכך התביעה נדחתה אבל השופטת החליטה שלא לחייב את האם בהוצאות משום שהאב הסתיר את האמת על הכנסותיו.