קיבלה פטור על חוב של 240 אלף שקל לבעלה
אם לשלושה ויתרה על המשמורת בשל מצבה הנפשי וצברה חוב מזונות גדול. בית המשפט החליט להתחשב בה והעניק לה הפטר על מחצית הסכום
בהחלטה חריגה הורתה לאחרונה
שופטת המחוזי בלוד יסכה רוטנברג להעניק הפטר לפושטת רגל בת 42 גם על חוב מזונות עצום לאבי ילדיה. ההפטר יחול רק על החלק שנצבר עד לכינוס נכסי החייבת – 240 אלף שקל.
החייבת טענה כי מדובר בחוב עצום שנובע מפסק דין למזונות שניתן נגדה שלא בנוכחותה, מבלי שטענותיה נשמעו. היא טענה כי אין לה שום דרך לשלם את החוב, בפרט כשתוך כדי ההליך צברה חוב נוסף של כ-260 אלף שקל שלא נכלל בו.
השופטת התרשמה שהחייבת תקרוס אם תצטרך לשלם את חוב העבר שנוצר כיוון שחויבה במזונות גבוהים בפסק דין שניתן במעמד צד אחד לאחר שנאלצה לוותר על המשמורת בשל הידרדרות במצבה הנפשי. נקבע שלא מדובר באם שניסתה להתחמק מחובותיה כלפי הילדים, אלא באישה שנקלעה למצוקה קשה שלא אפשרה לה לכלכל אותם.
החייבת פנתה לפשיטת רגל ב-2015 ושלוש שנים לאחר מכן הוכרזה כפושטת רגל וקיבלה הפטר מכל חובותיה למעט חוב המזונות. בשנה שעברה היא ביקשה לכלול את החוב בהפטר אבל נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הגרוש שלה.
(צילום: shutterstock)
הנאמן ציין כי החייבת נמצאת במצב מורכב והצליחה להתמודד עם ההליך בזכות שיקום ממושך, ויש חשש שאם תצטרך לשלם את גם את חוב מזונות העבר היא תקרוס שוב. לכן הוא ביקש לגבש מתווה פשרה שבמסגרתו תשלם רק חלק קטן ממנו.
אבל השופטת יסכה רוטנברג התרשמה כי במקרה המיוחד הזה מגיע לחייבת הפטר מוחלט. נקבע שהיא נמצאת במצב נפשי מורכב ושברירי, אין לה נכסים והיא בקושי מצליחה לפרנס את עצמה. בתקופת ההליך היא קרסה ולבסוף צלחה אותו בזכות טיפול רפואי וסיוע רב מצד הנאמן, שסבור בעצמו כי אם תצטרך לעמוד בתשלומים נוספים תקרוס שנית.
השופטת הוסיפה כי יש מקום להתחשב בכך שבית המשפט חייב אותה במזונות גבוהים של 4,000 שקל בחודש לא כולל הוצאות חריגות, ללא דיון, ובקשתה לבטל את פסק הדין נדחתה מטעמים דיוניים. "התוצאה היא שאף שעל החייבת הוטל תשלום מזונות גבוה מאוד וחריג, יכולתה לשאת בתשלום מעולם לא נשקלה", כתבה.
השופטת ציינה בהקשר הזה כי החייבת העבירה את הילדים לאב מתוך דאגה לשלומם נוכח מצבה האישי והנפשי הקשה והיום הם מתנכרים לה. בנוסף, לא מדובר בחייבת שנפל כשל מוסרי בהתנהגותה אלא באם שלא הצליחה לגדל ולכלכל את ילדה עקב מצוקה קשה ואמיתית.
השופטת הוסיפה כי היא לא סבורה שיש מקום להפטר חלקי נוכח העובדה שהחייבת עדיין צריכה להתמודד עם חוב המזונות הגבוה שנצבר בתקופת ההליך, וזאת כשאין לרשותה משאבים כלכליים ונפשיים. "בנסיבות אלו חוששני כי נזקה של החלטה זו תעלה על תועלתה, וקיים חשש של ממש כי החלטה זו תגרום לפגיעה בזכותה של החייבת למינימום של קיום אנושי בכבוד".
לבסוף כתבה השופטת כי גם לאורו של חוק חדלות פירעון שמעניק משקל גדול לאינטרס של שיקום "טובת החייבת ושיקומה וכן מצבה העדין מחייבים לאפשר לה להמשיך לצעוד בדרך בה החלה במסגרת הליך זה ואף מתמידה כה כיום". לפיכך השופטת נענתה לבקשתה במלואה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- הנאמן בתיק: עו"ד קלמן ריבקין
- עו"ד מוטי ישר עוסק בחדלות פירעון
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
