המניקוריסטית עבדה בחופשת מחלה - ותבעה

עובדת חברת תיירות ניצלה את הזמן לקבל לקוחות בעסק הביתי שלה. כשזה התגלה היא פוטרה ללא פיצויים, והסכסוך הגיע לביהמ"ש. מה נקבע?

עו"ד דליה בן נון | פסקדיןפורסם: 07.09.20 , 08:34

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה אישה שעבדה כ-17 שנה בחברת התיירות "אר.סי.אי. ישראל", בטענה שפוטרה ללא פיצויים לאחר שהמעסיקה גילתה שהיא עבדה בעסק המניקור הביתי שלה בזמן ששהתה בחופשת מחלה בתשלום. השופטת דגית ויסמן קבעה שלא הייתה עילה לשלילת מלוא הפיצויים ופסקה פיצויי פיטורים בשיעור 80%.

האישה החלה לעבוד בחברה בשנת 2000. ב-2016 היא למדה קורס בניית ציפורניים ולאחר סיומו פתחה עסק שבו עבדה מביתה. לאחר שנעדרה במשך כשבועיים במהלך אפריל 2017, התעוררו בחברה חשדות שהיא מנצלת את הזמן על מנת לעבוד בעסק הפרטי.

בספטמבר של אותה שנה שוב שהתה העובדת בחופשת מחלה ממושכת. בשלב זה פנתה החברה למשרד חקירות ומצאה כי היא קיבלה לקוחות בביתה בזמן המחלה ואף קבעה עם החוקרת תור. על רקע זה פיטרה החברה את העובדת תוך שלילת פיצויי הפיטורים.

( צילום: shutterstock )

בתביעה טענה העובדת שלא היה מקום לשלול ממנה את פיצויי הפיטורים שכן בזמן חופשת המחלה היא קיבלה לקוחות בודדות בלבד. היא הוסיפה שהיה על החברה להזהיר אותה ולהודיע לה לפני הפיטורים שמדובר במעשה אסור.

החברה טענה שמעשי התובעת גבלו בפלילים. היא סמכה את החלטתה לשלול מהתובעת את פיצויי הפיטורים ולפטרה לאלתר על בסיס הוראות תקנון החברה שמקנה לה שיקול דעת מלא בנושא.

השופטת דגית ויסמן ציינה כי הראיות שהתובעת הציגה כאילו היה מדובר בלקוחות בודדות לא היו משכנעות. עם זאת היא הדגישה כי שלילת פיצויי פיטורים, זכות מכח משפט העבודה המגן, יכולה להיעשות רק אם היא תואמת את הוראות החוק. "אין המעסיק יכול, בהוראה חד צדדית, לקבוע תנאים מחמירים יותר מאלה שנקבעו על ידי המחוקק", כתבה.

השופטת הוסיפה כי על פי ההלכה הפסוקה במקרה זה יש לפנות להוראות תקנון העבודה בענף התעשייה שקובע כי אם עובד ניצל לרעה תעודת מחלה הוא צפוי לקנס, הפסקה זמנית של העבודה ללא תשלום, פיטורים עם הודעה מוקדמת ותשלום פיצויי פיטורים או פיטורים בלי הודעה מוקדמת ותשלום פיצויי פיטורים.

עוד הדגישה השופטת את הפסיקה שלפיה 'שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר'.

בנסיבות אלה לא היה מקום לשלול מהתובעת את פיצויי הפיטורים רק על בסיס ניצול לרעה של חופשת המחלה. יחד עם זאת, מכיוון שלהתנהגותה נלווה גם יסוד של הפרת אמון יש לתת לכך ביטוי בהיקף הפיצויים. "עבודה מהבית לטובת העסק הפרטי, בזמן קבלת דמי מחלה מהנתבעת, מתלווה מצג השווא שהתובעת הציגה, לפיו לא עבדה בזמן המחלה, ועניין זה עולה כדי הפרת האמון כלפי הנתבעת", כתבה.

בסופו של דבר פסקה השופטת לטובת התובעת פיצויים בשיעור 80% מהסכום המגיע לה ובסך הכל 95,309 שקל.