ערערה על הסכם ממון: "חתמתי בדרך לטבעת"

אחרי 24 שנות נישואין ביקשה האישה לקבל חלק שווה מהנכסים בטענה שלא קראה את המסמך ולא ידעה את תוכנו. היא נדחתה בשתי ערכאות

עו"ד יורם ביתן | פסקדיןפורסם: 22.09.20 , 07:34

בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על פסק דין שקבע שיש תוקף להסכם ממון שעליו חתמה לפני שנישאה. אמנם טענתה שרשם הנישואין שבפניו אושר ההסכם לא היה מוסמך, אולם נקבע כי ההסכם תקף בכל זאת שכן בני הזוג פעלו על פיו לאורך השנים. בתוך כך יצא בית הדין בקריאה לתקן את המציאות שבמסגרתה מאושרים הסכמי ממון על ידי רשמי נישואין ולא על ידי רושם נישואין כדרוש בחוק.

בני הזוג נישאו ב-1993. קודם לכן הם הופיעו אצל רב ששימש רשם נישואין במועצה הדתית בפתח תקווה. הם הציגו לפניו הסכם ממון וקיבלו אישור להסכם. בהסכם נכתב כי נכסים שהיו לבעל ערב הנישואין הם בבעלותו הבלעדית. עוד נכתב כי כל הנכסים, חשבונות הבנק, קופות החסכונות וקרנות ההשתלמות הרשומים או שיירשמו על שם הבעל יהיו רכושו הבלעדי ולא תהיה לאישה כל זכות לגביהם.

כמו כן צוין בהסכם כי לאחר נישואי הצדדים הם יפתחו חשבון משותף והאישה תפקיד לחשבון את משכורתה והכנסותיה מכל סוג. הבעל יפקיד לחשבון המשותף סכום מקביל מידי חודש. מאידך, כספים המתקבלים מעבודת הבעל כרופא שיניים או מכל עיסוק אחר יופקדו לחשבונות שלו.

ב-2017 הגיש הבעל תביעת גירושים. הוא ביקש לחלק את דירת המגורים של הצדדים הרשומה על שם שניהם על פי הרישום ואת שאר הרכוש, הרשום כמעט כולו על שמו, בהתאם להסכם הממון.

(צילום: Shutterstock)

האישה עתרה לביטול ההסכם. היא טענה שהוחתמה עליו בדרך לקניית טבעת הנישואין ומבלי שקראה אותו או ידעה את תוכנו. היא ציינה שבבעלות הבעל נכסי מקרקעין רבים שחלקם נרכשו לאחר הנישואין ועל פי חוק יחסי ממון יש לאזן את שוויים בין שניהם. כך גם ביחס לכספים שצבר בתקופת הנישואין.

היא הוסיפה כי הרב שאישר את ההסכם לא היה מוסמך לכך שכן מדובר היה ברשם נישואין ולא ברושם נישואין.

בפסק דין מ-2019 דחה בית הדין את טענות האישה והבהיר שכוונת ההסכם היא הפרדה מוחלטת בין הצדדים וכי הצדדים השתיתו את חייהם כפי שהתווה ההסכם. האישה ערערה על התוצאה לבית הדין הרבני הגדול.

הרב שלמה שפירא דחה את הערעור. הוא עמד על ההבדל בין רושם נישואין, מי שמוסמך לבצע את הרישום שעל פיו נרשמים בני הזוג כנשואים במרשם האוכלוסין לבין רשם הנישואין שאינו אלא זרועו הארוכה ומי שאמון על פתיחת תיק הנישואין במועצה הדתית, קליטת מסמכים רלוונטיים, הדרכת הצדדים, סידור החופה והקידושין ועוד.

הרב הבהיר כי לפי החוק רק רושם נישואין מוסמך לאשר הסכמי ממון שנחתמים טרם הנישואין והוא אינו רשאי להאציל את הסמכות לרשמי הנישואין.

לדבריו, למרות שההסכם אושר בידי מי שאינו מוסמך לכך, אין עילה לפסול אותו שכן מהראיות עולה שהצדדים התנהלו על פיו בפועל למעלה מעשרים שנה.

בתוך כך קרא הדיין למציאת שם חלופי לרשם הנישואין כדי למנוע את הבלבול הקיים כיום. עוד הוא קרא למנות רושמי נישואין נוספים בערים גדולות על מנת שאלה יוכלו לאשר הסכמי ממון שנערכים לפני הנישואין.

הדיינים הרב אליעזר איגרא והרב ציון לוז־אילוז הצטרפו לתוצאה.