2.2 מיליון שקל לשליח שנפצע בתאונת אופנוע

עובד מסעדה בן 28 שכנע את השופט שהצליח לקנות ממשכורתו דירות ורכבי יוקרה. לפיכך הביטוח ייאלץ לשלם לו את הסכום על הפסדי שכר עתידיים

עו"ד רן שקד | פסקדיןפורסם: 24.09.20 , 07:18

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב לאחרונה את חברת הביטוח "הפול" לשלם פיצויים של כ-2.2 מיליון שקל לבן 36 שנפצע באורח קשה בתאונת אופנוע כשעבד כשליח במסעדה. במחלוקת על הפסדי השכר העתידיים קבע השופט אליהו בכר שהרוכב, שהצליח לרכוש בכוחות עצמו שתי דירות ורכבי יוקרה, הוכיח לביטוח שהרוויח הרבה מעבר לשכר המדווח, ואת ההתחשבנות איתו יש להשאיר לרשויות המס.

תאונת העבודה התרחשה בדצמבר 2012 כשרכב פגע באופנוע שעליו רכב התובע. הוא סבל מפגיעה רב-מערכתית, עבר ניתוחים ושיקום ממושך, וביטוח לאומי קבע לו נכות של 74% עקב אי-התאחות עצם בירך ימין, פגיעה עצבית, פגיעה נפשית ועוד.

את התביעה נגד המאגר הישראלי לביטוחי רכב – "הפול" – הגיש התובע בשל מחלוקת על הפיצויים, ובעיקר סביב סוגיות הנכות התפקודית והפסדי השכר.

(צילום: shutterstock)

לגבי הנכות התפקודית ביקש התובע לקבוע אובדן כושר עבודה של 100% לנוכח הפגיעות הקשות. מנגד, חברת הביטוח טענה שמצבו השתפר פלאים מאז התאונה והנכות מגיעה ל-30%. לראיה – הוא פתח עסק של מיטות שיזוף, נסע לחו"ל, נוהג ברכבי יוקרה, לא מטופל בתרופות פסיכיאטריות מזה כשנתיים וברשתות החברתיות מופיעות תמונות שלו ללא מקל הליכה.

השופט הבכיר אליהו בכר קבע כי הפגיעה של התובע לא שוללת ממנו תעסוקה לחלוטין כפי שמעידה המציאות. עם זאת, היא גם לא נמוכה כפי שטוענת הנתבעת בהתחשב בפגיעות המשמעותיות שנגרמו לו. באיזון בין הצדדים ובהתחשב בכך שהמדיניות המשפטית היא לעודד נפגעי תאונות לצאת לעבודה הוא העמיד את שיעור הנכות התפקודית על 60%.

באשר למחלוקת על בסיס השכר, התובע טען כי לפני התאונה עבד כשליח במסעדה וכברמן בברים והרוויח לפחות 13 אלף שקל נטו בחודש כשלוקחים בחשבון את הטיפים שקיבל במזומן.

מהצד השני טענה חברת הביטוח שהתובע השתכר כ-5,000 שקל בלבד כפי שמעידים הדיווחים לביטוח לאומי ולרשויות המס. היא טענה כי התובע לא הוכיח שקיבל בנוסף כספים במזומן ומכל מקום אין לדעתה הצדקה להתחשב בהכנסות לא מדווחות.

אלא שהשופט בכר קבע כי התובע, שלא הגיע ממשפחה בעלת אמצעים, הצליח עד גיל 28 לרכוש בכוחות עצמו שתי דירות ורכבי יוקרה מסוג אאודי ומרצדס, נהג לנסוע לחו"ל לתקופות לא קצרות, חסך כספים והציג הפקדות מזומן של כ-3,800 שקל בחודש בממוצע. נתונים אלה שכנעו את השופט כי התובע הרוויח הרבה מעבר לשכר שדווח לרשויות המס. השופט קבע כי בהתחשב בכך ובפגיעה הקשה של התובע אין הצדקה להעמיד את בסיס השכר לחישוב הפיצויים על השכר המדווח, ואת הענישה על אי-הדיווח יש להשאיר לשלטונות המס.

בהתאם לכך, נפסקו לתובע פיצויים של כ-3.5 מיליון שקל על הפסדי שכר ופנסיה. בנוסף הוא זכה בכ-1.3 מיליון שקל פיצויים על כאב וסבל, עזרה סיעודית והוצאות נסיעה ורפואה.

לאחר ניכוי התגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי תשלם לו חברת הביטוח 1,960,341 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות של 310 אלף שקל.