קרב על עמלת הפינוי-בינוי: היזמית נגד הקבלן

היזמית התחייבה להחתים דיירים על הסכמה לפרויקט תמורת עמלה על כל דירה. אבל חברת הבנייה התעקשה שמעורבותה הייתה דלה. מה נקבע?

עו"ד מירב לוי | פסקדיןפורסם: 29.09.20 , 15:12

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את חברת הבנייה "נכסים יפים 2008" לשלם כ-355 אלף שקל ליזמית שקידמה עבורה פרויקט פינוי בינוי בשכונת קריית חיים בחיפה. השופטת כוכבה לוי קבעה כי החברה לא רשאית להתנער מהתחייבותה להעביר עמלה של 1.3% מכל תשלום שקיבלה עבור דירה שנמכרה בפרויקט, גם אם בינתיים הוא מומש רק לגבי בניין אחד במתחם.

התובעת היא אישה שיזמה פרויקט התחדשות עירונית בשכונה, וב-2010 חתמה עם חברת הבנייה על הסכם שיתוף פעולה עקרוני. שנה לאחר מכן היא ושותפה שהצטרפה אליה חתמו עם החברה על הסכם ספציפי לפינוי בינוי באחד המתחמים, במסגרתו התחייבו השתיים להחתים דיירים על הסכמה לביצועו תמורת עמלה של 1.3% לכל תשלום שתקבל החברה על מכירת דירות חדשות.

בתביעה שהגישה ב-2017 טענה התובעת כי למרות הפעולות הרבות שנקטה לקידום הפרויקט שהובילו לכך שהחל לקרום עור וגידים ואחד הבניינים כבר נבנה ונמכרו בו דירות חדשות, לא שולמה לה את העמלה שמגיעה לה למעט סכומים זעומים.

(צילום: Shutterstock)

מטעם החברה נטען כי התובעת לא עשתה את המאמצים שהתחייבה כדי להחתים את בעלי הדירות ועובדה שאחרי 6.5 שנים ניתן היתר לבניין אחד בלבד, וגם זה לא בזכות התובעת.

החברה טענה כי התובעת לא דיווחה לה באופן חודשי על פעולותיה, ובסופו של דבר התרומה שלה לפרויקט הייתה זעומה ביותר והיא אף גרמה לעיכובים שהסבו לה נזקים אדירים. לפיכך, נטען כי התובעת לא זכאית לכל תשלום נוסף מעבר למה שכבר קיבלה.

השופטת כוכבה לוי קבעה כי למרות הטענות הקשות שהעלתה הנתבעת היא המשיכה בפרויקט ומעולם לא הודיעה לתובעת שהיא מעוניינת לבטל את ההסכם. מנגד, התובעת הציגה מסמכים שמעידים על הפעולות שנקטה כדי לקבל את הסכמת הדיירים, כך שבניגוד לטענת הנתבעת, היא הוכיחה שקיימה את חלקה בהסכם.

השופטת אף דחתה את טענת הנתבעת בדבר עיכוב הפרויקט לנוכח העובדה שבזכות פעולות התובעת ניתן היתר בנייה לאחד הבניין בתוך כשנתיים בלבד.

השופטת הוסיפה כי אמנם ההסכם עוסק בפרויקט שכולל מספר בניינים אבל מאחר שאין ספק שהבנייה של אותו בניין כבר הושלמה והוא נמצא בשלבי אכלוס – החברה לא יכולה להתנער מהתחייבותה בהסכם, ועליה לשלם לתובעת את העמלה המגיעה לה עבור הדירות שנמכרו בו. בהקשר הזה הדגישה השופטת כי ההסכם קובע במפורש שהתשלום ייעשה לגבי כל בניין בנפרד.

באשר לסכום התמורה השופטת קיבלה את טענת הנתבעת כי הזכאות היא רק לתמורה על התשלומים שקיבלה הקבלנית בפועל. בהתאם לכך נקבע כי לאחר קיזוז המקדמות תשלם החברה לתובעת כ-318 אלף שקל ותעביר לה נתונים שוטפים לגבי קבלת התשלומים מהרוכשים לצורך השלמת העמלה.

בהתחשב בכך שהתביעה הוגשה גם נגד בעל החברה באופן אישי ללא כל סיבה חויבה החברה להחזיר לתובעת רק חצי מאגרת התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 37 אלף שקל.