שתף קטע נבחר

איבד את זוגתו לפני החתונה ויקבל כמיליון ש'

בני הזוג עברו תאונת דרכים שאותה האישה לא שרדה. חברת הביטוח ניסתה לטעון שהשניים לא היו זוג, אבל נדחתה. הורי המנוחה יפוצו בסכום דומה

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגישו הוריה ובן זוגה של צעירה שנהרגה בתאונת דרכים ב-2017, ולפיכך תשלם להם חברת הביטוח "ש.שלמה" כ-2.3 מיליון שקל. השופט יורם ברוזה דחה את טענת הביטוח שלפיה התובע לא באמת היה בן שוגה של המנוחה.

 

המנוחה נהרגה בגיל 28 בתאונת דרכים כשבן זוכה נהג במכונית ונותר עם פגיעות פיזיות ונפשיות. ההורים הגישו תביעה כיורשים נגד מבטחת הרכב, "ש.שלמה", ומאוחר יותר צורף בן הזוג כתובע.

 

הם טענו שהמנוחה והתובע היו בני זוג ולכן יש לחשב את הפסדיו של התובע כתלוי, בנוסף לתביעת העיזבון. הם צירפו מסמכים המעידים על כוונת התובע והמנוחה להינשא בפראג במאי 2017. עוד צורפו אישור על הזמנת כרטיסי טיסה ואישור על ביטול ארגון החתונה לאחר התאונה. בנוסף הציגו התובעים שני חוזים חלקיים לשכירת דירה על ידי בני הזוג ותביעה לגמלת שארים שהגיש התובע לביטוח לאומי. אמה שלה המנוחה והתובע העידו על כך שהם היו אמורים להתחתן.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

חברת הביטוח טענה מנגד שהתובעים לא הוכיחו כי המנוחה והתובע היו בני זוג וכי אין לראות אותם כ"ידועים בציבור". לטענתה הם לא הציגו כל ראיה אובייקטיבית למערכת חיים זוגית ומשק בית משותף.

 

היא הוסיפה שהתובע הגיש תביעה נפרדת נגדה בגין נזקיו בתאונה והם הגיעו לפשרה שבמסגרתה שולמו לו 170 אלף שקל. לשיטתה, לאור כתב הקבלה וסילוק שעליו חתם התובע בהליך האחר הוא מנוע מלתבוע את נזקיו כתלוי, ככל שיש כאלו.

 

אבל השופט יורם ברוזה, קבע כי יש לראות במנוחה ובתובע בני זוג לצורך חישוב הפיצוי. הוא ציין כי לפי הפסיקה המונח "בן זוג" אינו כולל רק זוגות נשואים אלא גם "ידועים בציבור". עוד נקבע כי כדי שתובע יוכר כבן זוג בתביעת תלויים אין חובה כי תהיה תלות בפועל ביום התאונה אלא יתכנו מקרים בהם יקבע בית המשפט כי היה סיכוי לכך שבעתיד תהיה תלות.

 

"מחומר הראיות עלה כי פני המנוחה והתובע היו למיסוד המערכת שלהם. הם נרשמו בפועל לנישואין, הזמינו טיסות, הזמינו מלון ולמעשה כוונתם הייתה להיות בני זוג לא רק בפועל כפי שהיו אלא כלפי כולי עלמא", כתב.

 

בתוך כך השופט דחה את טענת הנתבעת כי התובע מנוע מלתבוע על נזקיו כתלוי לנוכח הסכם הפשרה. הוא קבע בהקשר זה כי הנתבעת לא הוכיחה שהכוונה הייתה שהסכום יסלק גם את תביעת התובע כתלוי והבהיר כי זכויות התובע כנפגע בתאונה וזכויותיו כתלוי הן נפרדות. שמגיעים לו כספים כתלוי.

 

עוד הדגיש השופט כי בעבר קבעה הפסיקה כי כשאדם נישא לאחר שבן זוגו נהרג בתאונה מסתיימת תקופת התלות שלו. הלכה זו שונתה וכיום ההלכה היא שכאשר אדם נישא לאחר התאונה יש להתחשב בהפסד שנגרם לו תוך חישוב ההפרש בין הכנסות בן הזוג החדש לבין הכנסות המנוח.

 

בסיכומו של דבר נקבע שחברת הביטוח תשלם להורים כיורשי המנוחה 1,115,930 שקל בצירוף שכר טרחת עו"ד של 15.21%. לבן הזוג היא תשלם 1,168,326 שקל בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21%.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ ההורים: עו"ד אפרים ווגדן
  • ב"כ בן הזוג: עו"ד מורן לוסקי ועו"ד דניאל שבח
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד משה עבאדי, עו"ד אבי שיף
  • עו"ד ג'אהד חורי עוסק בנזיקין
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים