האב הגנטי התנגד, אך בן זוגו הוכר כהורה נוסף

בני הזוג הביאו לעולם ילדה בהליך פונדקאות בחו"ל, ולאחר שנפרדו דרש האב הביולוגי מבן זוגו לשעבר לוותר על זכויותיו ההוריות. ביהמ"ש דחה אותו

עו"ד אברהם אלטלף | פסקדיןפורסם: 18.10.20 , 21:58

בפסק דין חדשני קיבל לאחרונה בית המשפט למשפחה בתל אביב תביעה לצו הורות פסיקתי שהגיש גבר נגד בן זוגו לשעבר, הורים לילדה שבאה לעולם בהליך פונדקאות. האב הביולוגי התנגד להכרה בבן זוגו לשעבר כהורה נוסף, אך עמדתו נדחתה על ידי השופטת ורד שביט פינקלשטיין, שקבעה שהתובע היה שותף מלא בגידול הילדה בשנותיה הראשונות והכרה בו מתיישבת עם טובתה.

בני הזוג הכירו ב-2006. ב-2009 הם מיסדו את היחסים בתעודת זוגיות ובקביעת שם משפחה משותף. ב-2011 הם החלו בהליך פונדקאות בהודו וחתמו על הסכם ממון וחיים משותפים בו התייחסו לנושא גידול ילדיהם העתידיים.

ב-2012 נולדה הילדה והצדדים נסעו להביא אותה מהודו. במשך ארבע השנים הראשונות לחייה הטיפול בה היה בשיתוף מלא של שניהם.

(צילום: shutterstock)

ב-2016 הם נפרדו. בחודשים הראשונים המשיך האב הלא ביולוגי להיפגש עם הילדה אך לאחר מכן הודיע לו האב הביולוגי כי הוא מוכן לאפשר לו מפגשים רק אם יוותר על זכויותיו ההוריות. בתגובה, הגיש בן הזוג תביעה לצו הורות פסיקתי.

התובע הפנה להסכם הפונדקאות והבהיר כי היה ברור לשני הצדדים שהם נכנסים להליך מתוך כוונה להקים משפחה משותפת ללא קשר לזהותו הביולוגית של הילדים שייוולדו. לדבריו, גם ההסכם לחיים המשותפים שנחתם בעיצומו של ההיריון ביטא כוונה לגדל במשותף את הילדה.

התובע הדגיש כי היה שותף מלא לכל הליך הפונדקאות ומעת שנולדה הילדה היא הוצגה בכל מקום כבתם המשותפת. הוא הוסיף כי היה נוכח בכל שלבי התפתחותה והיו להם טקסים רק שלהם ושפה ייחודית תוך שהוא מגדל אותה בהורות משותפת מלאה עם הנתבע.

הנתבע טען מנגד כי לא ראוי להקנות מעמד הורי בהעדר הסכמת ההורה הגנטי ללא הוראת דין מפורשת. הוא הוסיף כי הכרה בהורות מכוח טובת הקטין בלבד תביא לכאוס מוחלט ולהענקת מעמד להורות באופן סובייקטיבי ושונה ממקרה למקרה.

לשיטתו, גם הורות פסיכולוגית אינה יכולה לעמוד כשלעצמה לצורה הכרה בהורות נוספת של מי שאין לו זיקה גנטית כשהאב הגנטי מתנגד לכך נחרצות והוא אב טוב ומיטיב לקטינה.

השופטת ורד שביט פינקלשטיין הבהירה כי על פי מודל "זיקה לזיקה" שפותח בפסיקה ניתן להכיר באדם כהורה של יילוד בהליך פונדקאות מתוקף קשר זוגי עם בעל הקשר הגנטי ליילוד, גם כשמדובר בפונדקאות שנערכה מחוץ לישראל וללא צורך בצו אימוץ.

היא הוסיפה כי הצדדים חתמו על שני הסכמים משמעותיים ביותר שיש בהם כדי לבטא הסכמה להביא ילדים משותפים לעולם ולגדל אותם יחד כהורים לכל דבר ועניין.

זאת ועוד, הוכח כי לאחר שנולדה הקטינה הטיפול בה נעשה על ידי שני בני הזוג במשותף, כשהתובע היווה דמות קבועה ומשמעותית בחייה. הקטינה הכירה את התובע כדמות הורית בחייה ואף קראה לו "אבוש".

השופטת הוסיפה כי גם מבחינת טובת הקטינה ראוי להכיר רשמית בתובע שכן מכל התסקירים עלה שהוא דמות משמעותית ומיטיבה בחייה. בנסיבות אלה קיבלה השופטת את התביעה וקבעה שהתובע יירשם כהורה נוסף של הילדה.