ביקש פטור מכתובה בשל מחלת האיידס של אשתו

במסגרת הליכי גירושין ביקש גבר לפטור אותו מהתשלום בטענה שלא ידע מראש על מצבה. לבסוף, במקום 540 אלף שקל הוא ישלם 180 אלף בלבד

עו"ד מיקי שיפמן | פסקדיןפורסם: 22.10.20 , 07:21

בית הדין הרבני ברחובות קיבל לאחרונה תביעת לתשלום כתובה שהגישה אישה בהליך גירושין, ודחה את הבעל שטען שאין לחייב אותו בתשלום משום שזוגתו הסתירה ממנו כי היא חולה באיידס. הדיינים קבעו שהוא ידע על המחלה כבר בתחילת הקשר, וכי לא זה הרקע לפרידה. עם זאת, הם חייבו רק 180 אלף שקל, כשליש מסכום הכתובה המקורי.

בני הזוג התחתנו ב-2017, ועבור שניהם היו אלה נישואים שניים. ב-2019 הגישה האישה תביעת גירושין ותביעה לכתובה בסך 520 אלף שקל בטענה שהבעל עזב במפתיע את דירת המגורים המשותפת. היא הוסיפה שהוא התייחס אליה באופן פוגעני ומזלזל ושיש לו קשר אינטימי עם נשים אחרות, וזו העילה לפירוק הנישואים.

הבעל טען מנגד כי עזב את הבעל מאחר שנודע לו שאשתו חולה, והוסיף שהיא נהגה באלימות כלפיו וכלפי ילדיו הקטינים מנישואיו הראשונים. לדבריו, מכיוון שלא ידע על מחלת האשה ונאלץ עקב כך לעזוב את הבית אינו חייב לשלם את כתובתה.

(צילום: shutterstock)

האישה השיבה שהמחלה אינה המניע לפרידה. היא הדגישה כי היא אמנם חולה, אבל המחלה נמצאת במצב אפסי. לדבריה, היא נוטלת כדורים ואינה מסכנת אף אחד.

הדיין הרב יאיר לרנר הבהיר כי על פי ההלכה, כשנמצא באישה מום שלדעת רוב בני האדם הוא "מום גדול", הדבר מהווה עילה לפסילת הקידושין ולביטול חיוב הכתובה. הוא הסביר שמדובר בדרך כלל במום שאינו הפיך. במקרה זה, אף שהאישה נוטלת תרופות ונמצאת במצב רפואי טוב, מחלתה מהווה מום.

ואולם, מהעדויות עלה שהבעל ידע על המחלה בתחילת ההיכרות ובוודאי לפני החתונה. בנסיבות אלה, נקבע, אין בסיס לביטול הקידושין ולפטור מהכתובה.

לעומתו, הדיין הרב יהודה שחור סבר כי ראוי לחייב כפשרה רק חלק מסכום הכתובה. הוא התרשם כי מחלת האישה הייתה נתון אובייקטיבי שיצר בעיות, ושאר המריבות והקשיים לא היוו מכשול בפני עצמם.

"היותה של האישה חולת איידס, גם אם מדובר בחולי שאינו בדרגה הגבוהה יותר, וגם אם מדובר בתקופה האחרונה, שבה הבהלה מאיידס שהייתה בעבר פחתה בהרבה, עדיין יש לה משמעות רבה לגבי הזכאות לכתובה", כתב. הוא הוסיף כי גם מצבו הכלכלי הנחות של הבעל מהווה נימוק להפחתת הסכום.

הרב ירון נבון סבר שסיבת הגירושין לא נעוצה במחלתה של האישה אלא במריבות שהיו בין הצדדים, וסביר להניח שהבעל ידע על מחלת של האישה במהלך הנישואים.

הוא כתב כי אחיו של הבעל דרי רחוב ונרקומנים, וכשהכיר את האישה הוא גר אצל אח שלו. הוא הוסיף כי הבעל גר במחסן ומשלם מזונות של 3,700 שקל לילדיו. בנסיבות אלה הוא קבע כי אין לחייבו במלוא סכום הכתובה.

בסופו של דבר נפסק כי הבעל ישלם לאישה 180 אלף שקל בתשלומים חודשיים של 1,000 שקל. כשבנו הצעיר של הבעל יגיע לגיל 18 התשלומים יגדלו ל-2,000 שקל בחודש.