נפל ממיטה בביה"ח - הפיצוי: כ-200 אלף שקל

סכנת הנפילה של מאושפז בן 85 הייתה צפויה, אבל בבית החולים זיו לא דאגו להסביר למשפחה שהוא זקוק להשגחה צמודה. משרד הבריאות ישלם

עו"ד אלי זילכה | פסקדיןפורסם: 27.10.20 , 07:24

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את משרד הבריאות לשלם כ-200 אלף שקל פיצויים והוצאות על רשלנות רפואית של הצוות בבית החולים זיו שבצפת, שהובילה לכך שבן 85 נפל ממיטתו באמצע הלילה. השופטת אורלי מור-אל קבעה כי מחדלי הצוות התבטאו בכך שלא שיכנו את הקשיש בקרבת תחנת האחיות, המשפחה לא הודרכה להשגיח עליו ואף אחד לא וידא שדפנות המיטה מורמות.

הקשיש אושפז בבית החולים בינואר 2016 עקב שיעול וקוצר נשימה כשבתיקו הרפואי צוין מפורשות שסכנת הנפילה גבוהה ולפיכך הומלץ לשים אותו קרוב לתחנת האחיות ולהשגיח עליו. בפועל, הקשיש שוכן בחדר מרוחק ובלילה שלמחרת נפל ממיטתו. הנפילה גרמה לנפיחות נוזלית במוח (היגרומה) ולהידרדרות במצבו הקוגניטיבי.

את תביעת הרשלנות נגד משרד הבריאות הוא הגיש ב-2017 אבל מאחר שזמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו היא התנהלה על ידי אלמנתו ובנו. בתביעה נטען כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול ובהשגחה אחר המנוח, מה שהוביל לכך שהפך לסיעודי ולבסוף נפטר.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

התובעים טענו כי לא קיבלו הדרכה או הנחיה להשגיח על המנוח, ובנו הוסיף שאפילו לא הרשו לו לישון לצד אביו, כך שבליל הנפילה ישן בלית ברירה מחוץ לחדר.

משרד הבריאות טען לעומת זאת שהטיפול במנוח היה מיטבי, כי המשפחה הודרכה וכי הצוות דאג לאבטח את המנוח באמצעות הרמת דפנות המיטה. עוד הוכחשה הטענה שלא אפשרו לבנו של המנוח לישון לצידו והוא אף הואשם בכך שעזב את אביו מבלי לדווח לאחיות. לבסוף נטען לא ניתן לייחס לנפילה את ההידרדרות במצבו וודאי שלא את מותו.

לאחר שמיעת העדויות והראיות קבעה השופטת אורלי מור-אל כי בית החולים התרשל בכל הנוגע לנפילה. לא הוכח שהובהר לבני המשפחה שעליהם לשהות לצד המנוח ולא לעזוב אותו בלילה, קבעה, וטענת הבן כי נאסר עליו לישון לצד אביו לא נסתרה. השופטת אף דחתה את הניסיון לטפול עליו את האחריות.

היא הוסיפה כי לא הוכח שדפנות המיטה היו מורמות שכן האחות מאותו הלילה לא הובאה לעדות. למעשה, השופטת ציינה כי מהאופן שבו נמצא המנוח לאחר הנפילה ניתן להניח כי לא הורמו.

השארת המנוח לבדו בשעות הלילה כשחדרו ממוקם הרחק מעמד האחיות לא הייתה סבירה, קבעה. אפשר היה למנוע את הנפילה על ידי הרמת הדפנות, הדרכה נאותה של המשפחה ומתן היתר לבנו של המנוח לישון בחדרו.

"אמצעים אלה, שלא הוכח שבית החולים נקט אותם, אינם מטילים נטל בלתי סביר על המערכת, הם דורשים קצת יותר תשומת לב מהצוות ומתחייבים נוכח מצבו של המנוח. משהפרו חובות זהירות בסיסיות, יש לקבוע שעל בית החולים מוטלת האחריות לנפילתו של המנוחה", כתבה.

באשר לסכום הפיצוי נקבע כי למותו של המנוח לא היה קשר לנפילה ולכן לא ייפסקו פיצויים על קיצור תוחלת חיים. הפיצויים, בסך 160 אלף שקל, נפסקו לאלמנתו על כאב וסבל, עזרה והוצאות רפואיות. בנוסף ישלם משרד הבריאות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% מהפיצוי.