אח ואחות נלחמו על צוואה: האם היה זיוף?

המנוח החליט שרכושו יעבור במלואו לבתו החורגת תוך נישול אחיה. נדחו טענות האח שלפיהן החתימה זויפה והמסמך נערך תחת השפעה לא הוגנת

עו"ד אורי צפת | פסקדיןפורסם: 27.10.20 , 11:40

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שערך בן 87 שמונה שנים לפני מותו. את ההתנגדות הגיש בנו החורג שטען כי החתימה על הצוואה זויפה ושאביו היה מטושטש מתרופות ונתון להשפעה לא הוגנת מצד אחותו, אבל השופט ארז שני קבע שהאב בחר במודע לנשל את בנו.

ב-1995 ערך המנוח צוואה ראשונה שבה חילק את רכושו בין רעייתו לבין שני ילדיה. 15 שנים לאחר מכן, כשאשתו כבר סבלה מאלצהיימר, הוא ערך צוואה נוספת ובה נישל את בנה מהירושה והותיר את רכושו לבתה.

ב-2016 נפטרה רעייתו והוא מת שנתיים אחריה בגיל 95. בשלב הזה פרץ סכסוך בין שני ילדיו החורגים: הבן התנגד לצוואה האחרונה ואילו הבת ביקשה לקיים אותה.

(צילום: shutterstock)

הבן טען בין היתר שהחתימה של אביו החורג זויפה, וכי אביו לא היה צלול כשהצוואה נערכה אלא חולה מאוד ומטושטש מתרופות. הוא הוסיף שהצוואה לא הגיונית מאחר שהיא לא התייחסה כלל לאימו וניכר שהיא פרי השפעה לא הוגנת מצד אחותו, שהשתלטה על המנוח, בודדה אותו מהסביבה וניצלה את מצבו הקשה כדי לגרום לו להוריש לה את רכושו.

מנגד טענה האחות כי מדובר בצוואה אותנטית, שנערכה אצל עורך דין בפני שני עדים ומבטאת את רצונו האחרון של האב. היא הדגישה כי המנוח היה עצמאי לחלוטין כמעט עד יום מותו, לא נטל תרופות באופן קבוע ומצבו הקוגניטיבי היה מצוין.

היא הוסיפה שהטענה להשפעה לא הוגנת מופרכת לחלוטין. לדבריה, מאז ומתמיד היא הייתה קרובה למנוח ולאמה וסייעה להם בכל מה שאפשר. לעומת זאת, המנוח לא הסתדר עם אחיה וההחלטה על הנתק הייתה שלו בלבד. עוד היא ציינה כי המנוח לא הזכיר את אמא שלה בצוואה משום שבאותה תקופה כבר סבלה מאלצהיימר.

כדי להכריע בסוגיית הזיוף מינה השופט ארז שני מומחית לכתבי יד שמצאה כי החתימות על הצוואה שייכות למנוח. השופט לא מצא סיבה לפקפק בקביעה זו.

באשר למצבו של המנוח צוין כי מהמסמכים הרפואיים ומהעדויות שנשמעו עלה כי היה אדם בריא ששמר על עצמאות וצלילות הדעת גם אחרי גיל 90. השופט הוסיף כי התמונה שהצטיירה היא של אדם עצמאי, שלמעט עזרה בהסעות לרופאים ואיסוף תרופות לא היה תלוי בבתו באופן שניסה הבן להציג.

השופט לא התרשם שהמנוח היה מבודד, מה גם שעלה כי ניתק את הקשר עם המתנגד רק ב-2014 – שנים אחרי שערך את הצוואה. הוא הוסיף שאינו סבור שהצוואה לא הגיונית בהתחשב במערכת היחסים העכורה בינו לבין המתנגד ובכך שלא היה טעם להוריש לאשתו רכוש במצבה.

לסיכום נקבע כי המנוח ביקש לשנות את הצוואה במכוון ולאחר מחשבה והיא משקפת את רצונו החופשי. לפיכך ההתנגדות נדחתה והצוואה האחרונה תקוים. האח חויב בהוצאות של 75 אלף שקל.