בן 7 יעבור ללונדון: 'חרדי צריך להיות אצל אביו'

חסיד שהתגרש ועבר לאנגליה דרש שבנו הצעיר יחיה איתו. דייני בית הדין הרבני הסכימו וקבעו: "מאביו הוא יקבל שם את היציבות הנפשית והרוחנית"

עו"ד מיקי שיפמן | פסקדיןפורסם: 11.11.20 , 07:08

בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל לאחרונה את בקשתו של גבר ישראלי שעבר לאנגליה לאחר גירושיו, והורה להעביר אליו את בנו הצעיר כדי שיחיה גם הוא איתו בלונדון (בנו הבכור כבר גר איתו). בהחלטה קבעו הדיינים כי עמדת ההלכה היא שטובת הילד להיות עם אביו, במיוחד במגזר החרדי, ודחו את עמדת נציגי הרווחה שהביעו חשש שהקורונה תוביל לניתוק בין הילד לאמו.

לבני הזוג שלושה ילדים: הבן הגדול נמצא במשמורת האב בלונדון. הבת האמצעית והבן הצעיר נמצאים עם האם בארץ. הילדים עברו טלטלות ומשברים רגשיים קשים שדרשו טיפולים מקצועיים, ובשנים האחרונות חוו מעברים בין מקומות מגורים ומוסדות חינוך, במקביל להחלפת משמורת בין ההורים תוך כדי סכסוך גירושין קשה.

בשנה שעברה ביקש האב להעביר אליו גם את המשמורת על הבן הצעיר, כך שיגור עמו ועם אשתו החדשה בלונדון. האם התנגדה וביקשה להשאיר אתת הילד אצלה.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

בתסקיר האחרון שהוגש בתיק כתבה העובדת הסוציאלית כי היא ממליצה להשאיר את הילד בארץ, תוך קביעת הסדרי שהות נרחבים לאב. אחד השיקולים המרכזיים היה חשש מנתק שעלול להיגרם בין הילד לאמו אם יעבור ללונדון, בעקבות מגפת הקורונה והסגרים שהיא מביאה עמה.

אבל הדיינים הרב יגאל לרר, הרב אריאל ינאי והרב בן ציון הכהן רבין קבעו כי במקרה זה טובת הקטין להיות במשמורת האב, ואישרו להעתיק את מקום מגוריו ללונדון, "שם הוא יקבל את היציבות הנפשית והרוחנית מאביו לה הוא זקוק".

הם ציינו כי בוועדת תסקירים שנערכה לפני התסקיר האחרון הומלץ בדעת רוב כן לאשר את המעבר. זאת בין היתר לנוכח השיקול העצמאי והעקרוני שלפיו ילד חרדי מקומו אצל אביו, שכן "אימא לא תיקח אותו לבית הכנסת, לא תיתן לו את הדברים שילד צריך".

הדיינים הבהירו כי השקפת ההלכה באופן עקרוני כי טובתו העקרונית של ילד, בפרט ילד חרדי, להיות אצל אביו. "ילד בגיל זה צריך את אביו שילמד אותו תורה, יעקוב אחר לימודיו של הילד בתלמוד תורה, ייקח אותו לבית הכנסת, ויחנך אותו לתורה ולמצוות", כתבו.

הם הוסיפו כי גם מציאות החיים של הקטין היום מחזקת את המסקנה שיש לאפשר את המעבר. זאת לנוכח הרושם כי אחותו מתייחסת אליו בצורה פוגענית וקיים חשש שהיא מנסה לגרום לו להתנכר לאב כמוה. הדיינים הסבירו כי לבת יחס עוין כלפי האב ואין סיבה להניח שיחס זה לא יחלחל וישפיע על נפשו הרכה של הילד.

באשר לחשש לניתוק הקטין מהאם כתבו הדיינים כי התרשמו מרצונם הכן של האב ואשתו הנוכחית לבנות קשר חם בין הקטין לבין אמו, כפי שהדבר נעשה אצל הבן הגדול. הם הוסיפו כי הבן הגדול התאקלם יפה במשפחתו החורגת החדשה ויש מקום להניח שכך יהיה גם עם הקטין.

לפיכך קיבלו הדיינים את הבקשה. הם הורו לצדדים לבנות מתווה מוסכם של ביקורים נרחבים בארץ לילדים למפגשים עם אימם ואחותם.